כשמדובר בלחימה בפולשים, חיידקים פועלים באופן דומה להפליא לתאים אנושיים, ובעלי אותם מנגנוני הליבה הנדרשים כדי להפעיל ולכבות מסלולים חיסוניים, על פי מחקר חדש של אוניברסיטת קולורדו.
המחקר, שפורסם ב-8 בפברואר בכתב העת Nature, שופך אור גם על האופן שבו פועל המנגנון המשותף והעתיק הזה – מקבץ של אנזימים (חלבונים עם פעילות מסוימת) הידועים בשם ״יוביקוויטין טרנספראזס״.
הבנה טובה יותר, ואולי ״תכנות מחדש״ של מסלול זה, עשויים בסופו של דבר לסלול את הדרך לגישות חדשניות לטיפול במספר לא קטן של מחלות אנושיות, מהפרעות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי) כמו דלקת מפרקים שגרונית ומחלת קרוהן ועד מחלות נוירודגנרטיביות כמו מחלת פרקינסון, לדברי המחברים.
"המחקר הזה מוכיח שאנחנו לא כל כך שונים מחיידקים", אמר המחבר הבכיר אהרון וויטלי, פרופסור עוזר במחלקה לביוכימיה. "אנו יכולים ללמוד הרבה על האופן שבו גוף האדם פועל על ידי חקירת התהליכים החיידקיים האלה."
מחקר זה אינו הראשון שמציג את ההיתרונות שחיידקים יכולים להביא לבני האדם. עדויות הולכות וגוברות מצביעות על כך שייתכן שחלקים ממערכת החיסון האנושית מקורם בחיידקים, כאשר האבולוציה הניבה מנגנונים מורכבים יותר מאלה של החיידקיים למלחמה בנגיפים ברחבי ממלכות הצומח והחי.
בשנת 2020, הביוכימאית מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ג'ניפר דאודנה, זכתה בפרס נובל על קריספר, כלי לעריכת גנים שעושה שימוש חוזר במערכת אחרת שחיידקים משתמשים בה כדי להילחם בנגיפים שלהם, המכונה ״פאגים״. העניין סביב הקריספר הצית עניין מדעי מחודש בתפקיד שחלבונים ואנזימים ממלאים בתגובה החיסונית של החיידקים נגד פאגים. "בשלוש-חמש השנים האחרונות אנשים הבינו שזה לא נגמר בקריספר. הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול", אמר וויטלי.
מקור –
