העור מורכב משתי שכבות חשובות: האפידרמיס, השכבה החיצונית ביותר אשר מורכבת בעיקר מתאים שנקראים "קרטינוציטים", ומשכבת הדרמיס העמוק היותר אשר מכילה כלי דם, עצבים וחלבונים כמו קולגן, המעניקים לעור את החוזק והמרקם שלו. עד היום, תאים שקרויים "פיברובלסטים" ונמצאים בשכבת הדרמיס נחשבו בעלי תפקיד מפתח בייצור קולגן.
עם זאת, במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Nature Communications, מדענים מאוניברסיטת אוקאיאמה ביפן ערערו על פרדיגמה ארוכת שנים זו. החוקרים השתמשו במודל של דו-חיים הקרויים "אקסולוט" בעלי עור שקוף שמאפשר מחקר והתבוננות לתוך השכבות הפנימיות שלו.
החוקרים גילו כי קולגן קיים בעורו של האקסולוט כבר בשלבי החיים במוקדמים, וכי התאים שמייצרים אותו הם הקרטינוציטים, ולא הפיברובלסטים כפי שנהוג היה לחשוב. רק בשלב מאוחר יותר נכנסים הפיברובלסטים לפעולה ומשפיעים על מבנה והרכב הקולגן הקיים.
"עד כה, פיברובלסטים נחשבו כתורמים העיקריים לקולגן שבעור. כל המחקרים במדע הקוסמטיקה ובמחקר הרפואי של העור התמקדו בבקרה על הפיברובלסטים. עם זאת, המחקר הנוכחי דורש שינוי בתפיסה. גילינו שקרטינוציטים הם האחראים העיקריים ליצירת קולגן עורי", מסבירה ד"ר אייאקה אוהאשי מאוניברסיטת אוקאיאמה.
גילוי עשוי להוביל לכדי פריצות דרך בכל הנוגע לרפואה רגנרטיבית, ריפוי פצעים וניתוחים קוסמטיים. "אקסולוטים יכולים לשמור על מרקם ומראה עור טובים לאורך זמן", אומרת פרופסור אקירה סאטו שהשתתפה במחקר. "ייתכן שהסיבה לכך היא שהם ממשיכים לייצר קולגן בקרטינוציטים כל חייהם לעומת בני אדם. אם נוכל להבין מה המנגנון שמאפשר זאת, אולי נוכל להשיג נעורים נצחיים".
