פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית שיכולה לפגוע באיכות החיים באופן משמעותי. החולים במחלה סובלים מנגעים עוריים שיכולים לגרד ולהסב להם סבל רב. רבים מחולי הפסוריאזיס סובלים גם משומן עודף. בעוד שמחקרי עבר הראו קשר בין עליה במשקל ובאחוזי השומן לבין סיכוי מוגבר לחלות בפסוריאזיס, טרם בוצעו מחקרים שהבדילו בין פיזור שומן במקומות שונים בגוף.
כעת, במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology, ניסו החוקרים לענות על השאלה הזו. לצורך כך הם ניתחו נתונים של למעלה מ-330,000 משתתפים אשר מתווכם מעל 9,000 סבלו מפסוריאזיס.
החוקרים הצליחו לאתר קשר מובהק בין שומן בטני לבין סיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס. זאת בהשוואה לאנשים שסבלו מהשמנה כללית בהם הסיכוי לחלות בפסוריאזיס היו נמוכים יותר. החוקר הראשי, ד"ר ראווי רמסור מקינגס קולג' בלונדון, מסביר: "המחקר שלנו מראה כי המקום שבו שומן מאוחסן בגוף משנה בכל הנוגע לסיכון לפסוריאזיס. נראה כי שומן מרכזי – במיוחד סביב המותניים – ממלא תפקיד מפתח. יש לכך השלכות חשובות על האופן שבו אנו מזהים אנשים שעשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח פסוריאזיס, ועל האופן שבו אנו ניגשים לטיפול בהם."
בנוסף, החוקרים מציינים כי הקשר שנצפה במחקר היה משמעותי במיוחד בנשים לעומת גברים. הם מקווים להמשיך לחקור את הקשר בין פיזור השומן לבין פסוריאזיס, ואת ההשפעות הייחודיות על נשים בעתיד. בכך, הם מקווים שיוכלו להשפיע על אופן הטיול בפסוריאזיס בעתיד, תוך התחשבות במנגנונים ביולוגיים ספציפיים שמאפיינים נשים הסובלות מהשמנה מרכזית.
