"אדוני/גברתי, לקחת וורפארין פעם ביום, בשעות הערב". כמעט כל אדם שנטל את התרופה הנ"ל פעם בחייו כנראה שמע את ההמלצה הזו מרופא. רופאים ממליצים על כך, מסתבר, ללא עדויות תומכות. בדיוק בשל כך, ערכו חוקרים ניסוי אקראי מבוקר כדי להעריך את השפעת זמן הנטילה (בוקר לעומת ערב) על יציבות ההשפעה של נוגדי קרישה או מדללי דם כפי שם מכונים.
236 רופאים בסך הכל בטיפול הראשוני המשרתים 54 קהילות במערב קנדה שלחו מכתבי הזמנה לכלל המטופלים שנוטלים וורפארין. מטופלים כשירים היו משתמשי וורפארין בקהילה אשר נטלו את התרופה לפחות למשך שלושה חודשים בערבים וללא תוכניות להפסיק.
המשתתפים בניסוי חולקו באופן אקראי (באמצעות הקצאה מבוססת אינטרנט) למשתמשי בוקר לעומת משתמשי ערב.
החוקרים השתמשו בשיטת רוזנדאל כדי לקבוע את יחס הזמן בטווח הטיפולי (TTR) בבדיקת דם בחודש. כלל הניתוחים היו בכוונה לטפל.
בין התאריכים 8/3/15-30/9/16 החוקרים חילקו 109 משתתפים לנוטלי וורפארין בבוקר ו-108 בערב. החוקרים מצאו כי לזמן נטילת התרופה לא היה משמעות סטטיסטית או שיפור רפואי חשוב על יציבות ההשפעה של נוגדי הקרישה וורפארין. המסקנה ברורה: לא תמיד הרופא צודק. על מטופלים ליטול וורפארין במהלך היום ברגע הנוח להם.
