האם מטרת הטיפול בהשמנה היא רק לראות מספר נמוך יותר על המשקל? אם הייתם בכנס המדעי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, שנערך השבוע בהרצליה, הייתם מבינים שהתשובה היא חד-משמעית: לא.
המושב הראשון של הכנס, שכותרתו הייתה "Double, Triple or Oral?", היה למעשה הצצה לעתיד רפואת ההשמנה. במשך יותר משעתיים עברו המרצים מנושא לנושא, אך המסר היה אחיד: אנחנו כבר לא מדברים רק על ירידה במשקל. אנחנו מדברים על הפחתת תמותה, מניעת התקפי לב, ריפוי כבד שומני, טיפול בדום נשימה בשינה, שיפור איכות החיים ואפילו השפעה אפשרית על תהליכי ההזדקנות.
פרופ’ דרור דיקר: הגיע הזמן להפסיק להסתכל רק על BMI
את הכנס פתח פרופ’ דרור דיקר, יו”ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, בהרצאה שהציגה את השינוי התפיסתי הגדול ביותר שעובר התחום. במשך עשרות שנים הסתפקה הרפואה במדד מסת הגוף (BMI), אך כיום ברור שמדובר במדד חלקי בלבד. שני אנשים יכולים להיות בעלי אותו BMI, אך להיות בעלי סיכון שונה לחלוטין למחלות לב, סוכרת, כבד שומני ותמותה מוקדמת.
לכן, האלגוריתם האירופי החדש לטיפול בהשמנה, שפורסם בשנת 2025, מציע להגדיר את המחלה על פי הנזק שרקמת השומן גורמת. במקום המונחים הישנים, הוצגו שני מושגים חדשים: Mechanical Adiposity המתאר את הפגיעה המכנית של עודף השומן במפרקים, בדרכי הנשימה ובמערכת השריר-שלד, ו-Metabolic Adiposity המתאר את הפגיעה המטבולית – סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, כבד שומני ומחלות לב.
פרופ’ דיקר הדגיש גם את חשיבותו של יחס היקף המותניים לגובה Waist-to-Height Ratio שנמצא בשנים האחרונות כמנבא חזק במיוחד של תחלואה ותמותה. לדבריו, ערך של 0.58 ומעלה מסמן עלייה משמעותית בסיכון, וכל עלייה של 0.1 ביחס זה מלווה בעלייה נוספת בסיכון לתמותה.
באמצעות מקרה של צעירה בת 18 עם BMIי32 אך ללא מחלות רקע, הוא המחיש עד כמה מסוכן להמתין. גם כאשר המטופל “מרגיש בריא” הסיכון לפתח מחלות מטבוליות בשנים הקרובות עולה באופן משמעותי, ולכן יש מקום להתחיל טיפול מוקדם ולא לחכות להופעת סיבוכים.
ד”ר עידית דותן: הגלוקגון חוזר לקדמת הבמה
אם לפני עשור הגלוקגון נחשב כמעט “האויב” של חולי הסוכרת, הרי שכיום הוא הופך לבן ברית מפתיע במלחמה בהשמנה. ד”ר עידית דותן הציגה את סורבודוטייד (Survodutide), תרופה חדשנית המשלבת הפעלה של קולטני GLP-1 ושל קולטני גלוקגון. השילוב הזה אינו רק מפחית תיאבון. הוא גם מגביר את הוצאת האנרגיה, מעודד חמצון חומצות שומן בכבד ומסייע להפחתת השומן הוויסצרלי.
במחקרים שהוצגו הודגמה ירידה ממוצעת של 16.6% במשקל הגוף לאחר 76 שבועות טיפול, אך אולי הנתון המרשים ביותר היה איכות הירידה במשקל: קרוב ל-90% ממנה הייתה ממסת שומן, תוך שימור משמעותי של מסת השריר.
בדיקות MRI הראו שבקרב כ-60% מהמטופלים נעלם הכבד השומני לחלוטין, ובמקביל נרשמה ירידה במדדי דלקת כמו CRP, שיפור בלחץ הדם ואף ירידה באימפולסיביות סביב אוכל. אם מחקרי הפאזה השלישית יאשרו את הנתונים הללו, ייתכן שסורבודוטייד תהפוך לאחת התרופות החשובות בדור הבא של הטיפול בהשמנה.
ד”ר ליאת ברזילי יוסף: האם עידן הזריקות עומד להסתיים?
אחת ההרצאות המסקרנות ביותר עסקה באורפורגליפרון (Orforglipron), אגוניסט קטן של GLP-1 הניתן בכדור פעם ביום. להבדיל מריבלסוס, אין צורך לקחת אותו בצום, להמתין חצי שעה לפני האוכל או להקפיד על מגבלות מיוחדות.
מחקרי ATTAIN הדגימו ירידה של כ-12%-11% במשקל, הן באנשים עם סוכרת והן באנשים עם השמנה. אחד החידושים המשמעותיים היה מחקר ATTAIN-MAINTAIN, שבו מטופלים שעברו מווגובי או ממונג’רו לטיפול בכדור הצליחו ברובם לשמר את הירידה במשקל.
המשמעות עשויה להיות מהפכנית: בעתיד ניתן יהיה להתחיל טיפול בזריקות כדי להשיג ירידה משמעותית במשקל, ולאחר מכן לעבור לטיפול פומי לצורך תחזוקה. מעבר כזה עשוי להסיר מחסומים של פחד ממחטים, בעיות קירור או מורכבות לוגיסטית, ולהנגיש את הטיפול לרבים יותר.
ד”ר בתיה קורנבוים: הסמגלוטייד הפומי מעלה את הרף
ד”ר בתיה קורנבוים סקרה את הדור החדש של סמגלוטייד פומי במסגרת מחקרי OASIS. המינון החדש של 25 מ”ג הוביל לירידה ממוצעת של כ-17% במשקל – תוצאה שבעבר נחשבה אפשרית רק עם זריקות.
אחד המסרים החשובים היה חשיבות ה-Early Responders. מטופלים שמגיבים היטב כבר בחודשים הראשונים ממשיכים בדרך כלל להשיג ירידה משמעותית יותר גם בהמשך, ולכן ניתן לקבל החלטות טיפוליות מוקדמות ולא להמתין חודשים ארוכים לפני התאמת הטיפול.
ד”ר הדר מילוא־רז: הירידה במשקל היא רק תחילת המסע
אחת ההרצאות החשובות ביותר עסקה דווקא במה שקורה לאחר ההצלחה. ד”ר הדר מילוא־רז תיארה את מנגנון ה”גומייה הביולוגית”: כאשר הגוף מאבד משקל, הוא מפעיל מנגנוני הגנה אבולוציוניים – הרעב מתגבר, קצב חילוף החומרים יורד, והנטייה לעלות מחדש במשקל גוברת.
מחקר SURMOUNT-MAINTAIN הראה כי מטופלים שהמשיכו בטירזפטייד שמרו למעשה על מלוא הירידה במשקל, בעוד שאלו שעברו לפלצבו עלו מחדש במשקל בתוך חודשים ספורים. מעניין במיוחד שגם מינון תחזוקה נמוך יותר, של 5 מ”ג, הצליח לשמר חלק משמעותי מההישג, עובדה שעשויה להשפיע על אסטרטגיות התחזוקה בעתיד.
ד”ר רקפת בכר: המחסום הגדול ביותר הוא עדיין השיחה
לא כל החסמים נמצאים בגוף. מחקר OUTSTEP שהציגה ד”ר רקפת בכר מצא כי כמחצית מהישראלים החיים עם השמנה מעולם לא שוחחו על כך עם הרופא שלהם.
בושה, סטיגמה, חשש מתופעות לוואי, העלות הכלכלית והפחד מטיפול כרוני ממשיכים לעכב טיפול במיליוני אנשים.
לדבריה, רפואת המשפחה היא אבן היסוד של הטיפול: שקילה חודשית, מעקב מסודר, תיאום ציפיות, שילוב דיאטניות ועבודה רב-תחומית הם תנאים הכרחיים להצלחה לאורך זמן.
ד”ר גבי ליברמן: כמה רחוק עוד אפשר להגיע?
רטטרוטייד (Retatrutide) כבר אינה שאלה של “האם” אלא של “מתי”. ד”ר גבי ליברמן הציגה את התרופה המשולשת הפועלת על GIP ,GLP-1 וגלוקגון גם יחד.
במחקרים נצפתה ירידה ממוצעת של כ-24% במשקל הגוף, ובחלק מהמטופלים אף התקרבה ל-30%.
המשמעות ברורה: לראשונה, טיפול תרופתי מתקרב ליעילות שנחשבה עד לאחרונה נחלתם הבלעדית של הניתוחים הבריאטריים.
פרופ’ רועי אלדור: הרבה מעבר למשקל
את המושב סיכם פרופ’ רועי אלדור בהרצאה שעסקה במחקר SELECT ובמשמעויות הרחבות שלו.
מחקר SELECT היה המחקר הראשון שהוכיח כי סמגלוטייד מפחית באופן משמעותי אירועים קרדיו-וסקולריים גדולים – התקפי לב, שבץ מוחי ותמותה קרדיו-וסקולרית – גם באנשים עם השמנה שאינם סובלים מסוכרת. אולם הנתונים החדשים שהוצגו הרחיבו עוד יותר את התמונה.
התרופה נמצאה קשורה גם לשיפור בדום נשימה בשינה, להפחתת דלקת מערכתית, לשיפור בכבד השומני ואף לאותות ראשוניים של ירידה באירועי אסתמה.
אחד התחומים החדשניים ביותר היה ניתוח פרוטאומי של דגימות הדם ממשתתפי SELECT. החוקרים זיהו שינויים במאות חלבונים המעורבים בדלקת, בפיברוזיס ובפגיעה קרדיו-וסקולרית. חלקם אף שימשו בסיס ליצירת “שעוני בריאות” של הלב והכליות, המרמזים כי התרופה עשויה להשפיע על תהליכים ביולוגיים עמוקים הרבה מעבר לירידה במשקל בלבד. בשלב זה מדובר בממצאים מחקריים היוצרים השערות חדשות, ולא בהוכחה לכך שהתרופה “מאטה הזדקנות”.
ומה למדנו מהמושב הראשון?
אם לפני עשור שאלנו כמה קילוגרמים ניתן להוריד, הרי שהשאלה כיום שונה לחלוטין: כיצד ניתן להפחית תמותה, למנוע מחלות, לשמר מסת שריר, לשפר את תפקוד הכבד, להפחית דלקת כרונית, למנוע אירועים לבביים ולהעניק למטופלים שנים נוספות של חיים בריאים. זהו המעבר הגדול של רפואת ההשמנה – מטיפול במשקל לטיפול בבריאות כולה.
והמסר שעלה שוב ושוב מכל ההרצאות היה חד וברור: השמנה היא מחלה כרונית רב-מערכתית, אך לראשונה בהיסטוריה עומדים לרשותנו כלים שמסוגלים לשנות לא רק את המשקל, אלא גם את מסלול החיים של המטופלים.
