משרד הבריאות הישראלי המליץ על נטילת ויטמין D בזמן מגיפת הקורונה ואף נשקלה המלצה לתת את התוסף לכל האוכלוסיה. ידוע שויטמין D משפיע על תפקודי מערכת החיסון ומווסת ציטוקינים דלקתיים, מחקרים הראו שיש לו אפקטים אנטי-נגיפיים במודלים בחיות, ונמצא שהוא מפחית פגיעה ריאתית במקרים של דלקת ריאות בעכברים, דרך השפעתו על מסלול ACE – הרצפטור אליו נקשר נגיף הקורונה.
מחקרים גם הראו ששיעור התמותה מקורונה במדינות בקווי רוחב צפוניים גבוה מזה של נדבקים במדינות בחלקו הדרומי של העולם, ומכיוון שחשיפה לשמש נמצאת ביחס ישיר לרמות ויטמין D, אחת הסברות היא שהרמות הנמוכות של ויטמין D במדינות צפוניות קשורות לשיעורי התמותה הגבוהים יותר מהמחלה.
אולם מחקר שנערך לאחרונה בברזיל הראה שאצל חולי קורונה במצב בינוני עד חמור, לא היה הבדל במשך האשפוז בקרב אלו שקיבלו מנה אחת של 200,000 IU של ויטמין D3 לעומת אלו שקיבלו פלסבו. זהו הניסוי המבוקר הראשון שנערך כדי לבדוק את השפעת הויטמין על חולי קורונה. משך האשפוז החציוני היה כ- 7 ימים עבור שתי הקבוצות, ללא הבדלים משמעותיים בתוצאות המחלה, כולל תמותה בבית חולים, אשפוז בטיפול נמרץ או חיבור למכונת הנשמה. מחקרים קודמים הראו כי רמות נמוכות יותר של ויטמין D קשורות לתוצאות גרועות יותר בחולים עם מחלה חריפה, אך גם כי לתוסף ויטמין D כטיפול לא הייתה השפעה על התוצאות הקליניות.
במחקר נבדקו נתונים מחולי קורונה מאושפזים במצב בינוני עד חמור בשני בתי חולים אתרים בסאו פאולו מיוני עד אוגוסט 2020. 240 חולים השתתפו במחקר והם חולקו באקראי: 120 קיבלו 200,000 IU של ויטמין D ו- 120 קיבלו פלסבו. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 56, כ- 44% היו נשים. הם קיבלו את ויטמין/פלסבו לאחר ממוצע של 10.3 ימים מהופעת הסימפטומים
.לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הויטמין לקבוצת הפלסבו באף אחד מהקריטריונים שנבדקו.
יש לציין שהמחקר לא התייחס למטופלים במצב קל או לשימוש בוויטמין D כמניעה נגד המחלה.
חחח מנה אחת?!
מה שנקרא צחוק מהעבודה.
להלן מספר מחקרים המראים את החשיבות של רמות גבוהות
של ויטמין D אצל חולי קוביד:
https://www.mdpi.com/2072-6643/12/11/3361/htm
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10408398.2020.1841090?journalCode=bfsn20
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0960076020302764?via%3Dihub#tbl0005
https://pmj.bmj.com/content/early/2020/11/12/postgradmedj-2020-139065.full
https://www.mdpi.com/2072-6643/12/12/3799
https://www.aging-us.com/article/202307/text
https://pmj.bmj.com/content/early/2020/11/12/postgradmedj-2020-139065
https://febs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/febs.15495
וכמובן ממשיכים להסתיר את יכולותיו של ויטמין C בטיפול המחלה.
מוזמנים לקרוא את עמדת האקדמיה הלאומית של צרפת בנושא: https://www.academie-medecine.fr/wp-content/uploads/2020/05/20.5.22-Vitamine-D-et-coronavirus-ENG.pdf
המחקר הנ"ל, עם כל הכבוד הוא בדיחה.
אמנם הויטמין אפקטיבי אבל הוא לא תרופת קסם שאחרי פעם אחת הופכת את החולה לחזק כמו שור.
מצד שני היו מחקרים שהראו קשר בין תחלואה קשה למחסור או רמות נמוכות מהממוצע בויטמין D.
יתכן שחוסר כרוני בויטמין D, כמו שיש אצל אנשים שלא נחשפים מספיק לאור השמש, קשור לתחלואה קשה, אבל מנה בודדת של עודף שניתנת בשלב הקשה של המחלה לא מועיל.