מתקשים בנשימה גם אחרי גרם מדרגות אחד? השיעול מסרב לעזוב ואתם חשים תשושים? חשוב שתיגשו להיבדק, על אחת כמה וכמה אם אתם מאובחנים במחלת הסקלרודרמה, שכן ייתכן שמדובר במחלת ריאות שעלולה להביא לנזק בלתי הפיך, ואם כך – מוטב שתקבלו את הטיפול המיטיב הקיים היום.
מחלת הסקלרודרמה, מחלה אוטואימונית כרונית, היא מחלה שמוכרת יותר בהשפעתה על התעבות העור, אך למעשה היא יכולה להתבטא גם בתופעות אחרות באיברי הגוף, כמה מהן אף מסכנות חיים. אחת מהן היא מחלת ריאה אינטרסיטציאלית בסקלרודרמה, או בקיצור SSc-ILD, אחת מתוך קבוצת מחלות ריאה אינטרסיטציאליות אשר גורמת ליצירת דלקת ברקמת הריאה וכן ברקמות החיבור שבתוך הריאה.
בכל אחת מקבוצת מחלות הריאה אינטרסיטציאליות, ובהן גם זו המופיעה אצל חולי הסקלרודרמה, הפגיעה הדלקתית הולכת ומתקדמת עד כדי הצטלקות של הריאות. הנזק שנוצר ברקמת הריאה איננו הפיך ומקשה על הריאות להעביר את החמצן אל הדם ולכל איברי הגוף, והיא באה לידי ביטוי בתסמינים כמו קוצר נשימה (תחושת חוסר אוויר) במאמץ, גם במאמץ קל, שיעול, הופעה של ליחה טורדנית ותשישות שלא נעלמת גם לאחר שינה טובה. כיוון שמדובר בתסמינים שיכולים לאפיין מחלות ריאה שונות, יש קושי משמעותי באבחון של המחלה. מצד שני, כל עוד לא ניתן טיפול למחלה, ובהמשך נראה כי קיים טיפול יעיל, המחלה מתקדמת עד לכדי הצטלקות משמעותית, ופגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הריאות. מכאן ברור שיש חשיבות יתרה לאבחון של המחלה מוקדם ככל האפשר.
קוצר נשימה במאמץ קל אצל אדם בריא יכול להוות לא אחת נורה אדומה ראשונה. במקרה כזה יש חשיבות רבה לשיחה של הרופא עם החולה ולתשאול מעמיק. על הרופא להבין באיזה מצבים מופיע הקושי ומהם כלל הסימפטומים הנשימתיים הקיימים, שכן החולה לא בהכרח ישתף את הרופא במה שעבורו נראה שולי ולא רלוונטי.
בכל מקרה של חשד במחלה, ישנן כמה בדיקות עזר שיכולות לסייע להגיע לכדי אבחון, כמו בדיקת CT ובדיקות דימות שונות, וכן תפקודי ריאות מלאים לבחינת נפח הריאה ומדידת הדיפוזיה (המעבר) של החמצן מהריאות אל הדם.
כיום, לאחר שתרופה חדשה שנחקרה הוכחה כמאטה את קצב התקדמות מחלת הריאות האינטרסיטציאלית בחולי סקלרודרמה, אבחון יעיל שנעשה בשלב מוקדם של המחלה יכול לסייע לחולה לשמור על בריאותו. למעשה, עד למחצית הראשונה של העשור הזה לא היה בארסנל התרופות טיפול שאכן יכול להאט את קצב הצטלקות הריאה, עובדה שהקשתה מאוד על הרופאים והמטופלים כאחד.
בשנת 2014 חל השינוי, כששתי תרופות חדשות, כל אחת פועלת במנגנון שונה, נוספו למדפי התרופות. התרופות החדשות, תרופות אנטיפיברוטיות, פועלת על ידי כך שהן נוגדות את תהליך ההצטלקות של הרקמות. בשנים הראשונות התוויתן של אותן תרופות היתה רק עבור חולים במחלת ריאות המכונה'פיברוזיס ריאתי אידיופתי. במחלות אלו נמצא שלא רק שהתרופות יכולות להאט את ההתקדמות של התהליך הצלקתי אלא שהן אף מביאות לירידה בשיעורי התמותה מהמחלה. אחרי זמן מה החלו לחקור את השפעת התרופות הללו במחלות אינטרסטיציאליות נוספות, ונמצא כי אחת מהן בהחלט מסייעת לחולים במחלת ריאות אינטרסיטציאלית בסקלרודרמה (SSc-ILD) וכיום התרופה זמינה בסל התרופות.
כעת, משקיים פתרון הולם למחלה, חשוב שחולים במחלת הסקלרודרמה יכירו בסיכון לפתח מחלת ריאה ויהיו במעקב צמוד גם של רופא ריאות (פולמונולוג) – משום שבסופו של יום, הערנות הזו חשובה כמו אוויר לנשימה, תרתי משמע.
