בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה לזרם הדם הורמונים (תירוקסין וטריודותירונין) האחראים על ויסות חילוף החומרים בגוף. הורמוני התריס משפיעים על מערכות שונות בגוף, על המשקל ואף על קצב הלב. הבלוטה, היושבת בחלק הקדמי של הצוואר, מכונה גם בשמות תירואיד או בלוטת המגן.
באוכלוסיה קיים שיעור גבוה יחסית של הסובלים מקשריות בבלוטת התריס. הכוונה לגידולים או בגושים בתוך רקמת הבלוטה, שלדברי ד"ר נעמי רבינוביץ, רופאת אא"ג ומנתחת ראש-צוואר, מהמרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ברוב המקרים מדובר בגידולים שפירים ולא ממאירים (למעשה, רק 5% מהם סרטניים הדורשים טיפול).
חשיבות האבחון
יש להדגיש כי לרוב, קשריות בבלוטת התריס אינן מהוות בעיה בריאותית, אולם בשל החשש להימצאות קשרית סרטנית, חשוב לאבחן קשריות ולעמוד על טיבן. חלק מהקשריות מפרישות עודף הורמונים, קשריות גדולות יחסית עלולות לגרום ללחץ על איברים לגרום נפיחות באזור הגרון ולהפריע למראה החיצוני.
בשנים האחרונות, אומרת ד"ר רבינוביץ, הרוב הגדול של הקשרים הללו מאובחן באופן מקרי לגמרי, במסגרת בדיקה אחרת של הצוואר, בין אם זה MRI, סיטי או אולטרסאונד שמבוצע למטרה אחרת. במקרים אחרים, האבחון מתבצע בעקבות בליטה מורגשת בצוואר, אי נוחות בבליעה או לחץ, שבעקבותיה פונה המטופל לבירור רפואי.
כיצד נאבחן?
לפי ד"ר רבינוביץ, בדיקת אולטרסאונד היא הטובה ביותר לצורך האבחנה ומרחיבה את המידע על מאפייני הקשרית, גודלה ומהותה. קודמת לה בדיקת דם והפניה לרופא אנדוקרינולוג. בהמשך מתבצעת ביופסיה כדי לבחון האם הקשרית ממאירה או לא, ובהתאם מחליטים על המשך הטיפול ואופיו.
