מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציע מבט חסר תקדים על התהליך ההזדקנות. חוקרים מאוניברסיטת רוקפלר בנו את האטלס המפורט ביותר עד כה של השפעות ההזדקנות על אלפי תת-סוגי תאים ב-21 רקמות שונות ביונקים. הצוות בחן כשבעה מיליון תאים בודדים מעכברים בשלושה גילאים שונים, וזיהה אילו תאים פגיעים ביותר לאורך זמן ומה מניע את הידרדרותם.
״המטרה שלנו הייתה להבין לא רק מה משתנה עם ההזדקנות, אלא למה״, אמר ג'וניו' קאו, ראש המעבדה לגנומיקה של תאים בודדים. ״על ידי מיפוי שינויים תאיים ומולקולריים, אנחנו יכולים לזהות מה מניע הזדקנות. זה פותח דלת להתערבויות שמכוונות לתהליך ההזדקנות עצמו.״
הצוות זיהה יותר מ-1,800 תת-סוגי תאים, כולל קבוצות נדירות שמעולם לא תוארו במלואן. אחד הממצאים המפתיעים ביותר ערער הנחה מדעית בת עשרות שנים. עד כה האמינו שהזדקנות משנה בעיקר את אופן תפקוד התאים, ולא את כמותם. הניתוח החדש חשף שכרבע מכלל סוגי התאים הראו שינויים משמעותיים בכמות שלהם לאורך זמן. אוכלוסיות מסוימות של תאי שריר ותאי כליה הצטמצמו בחדות, בעוד תאי חיסון התרבו באופן ניכר.
״המערכת הרבה יותר דינמית ממה שחשבנו״, אמר קאו. ״וחלק מהשינויים הללו מתחילים מוקדם באופן מפתיע. כבר בגיל חמישה חודשים, חלק מאוכלוסיות התאים החלו להצטמצם. זה אומר שהזדקנות אינה משהו שקורה רק בשלב מאוחר בחיים.״
תגלית מפתיעה נוספת הייתה מידת הסנכרון בין האיברים השונים. שינויים דומים בתאים עלו וירדו יחד באיברים שונים, מה שמרמז על אותות משותפים, אולי גורמים המסתובבים בזרם הדם, שמתאמים את ההזדקנות בכל הגוף. הצוות גם מצא שכמחצית מהשינויים שונים בין זכרים לנקבות.
ממצאים אלה פותחים כיוונים חדשים לפיתוח טיפולים שיכוונו לתהליך ההזדקנות עצמו במקום לטפל בכל מחלה בנפרד. הבנת מה קורה ברמת התא הבודד היא הצעד הראשון לקראת האטת השעון הביולוגי.
