למעלה מ-10% מהאוכלוסייה סובלים משיעול כרוני. מדובר בתופעה אשר עלולה להשפיע לרעה על איכות החיים וכושר העבודה. בנוסף, שיעול כרוני יכול ליצור קשיים בדיבור ובאכילה. נכון לעכשיו, אין מספיק ידע מדעי בנוגע גורמים השונים המעלים את הסיכוי להופעת שיעול, וכמו כן אין כלים מתאימים לטיפול יעיל בו.
שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מהמחלקה למחקר ריאות, אלרגיה ושינה באוניברסיטת Uppsala חקרו כיצד מטפלים כיום בשיעול והאם קיים מרכיב גנטי לתופעה. אחד המחקרים, המבוסס על נתונים ממרשם שירותי הבריאות השוודי, הראה כי 1-2% מכלל האוכלוסייה השוודית פנו בבקשה לקבל טיפול לשיעול כרוני בין השנים 2016 ל-2018. המחקרים הראו כי לרוב, שיעול כרוני שכיח יותר בקרב נשים בין גילאי 40 ל-60.
"נראה שלנשים בדרך כלל יש רפלקס שיעול קצת יותר רגיש, ולכן הסף לשיעול לא תקין נמוך יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. מבחינתי, זה היה בלתי צפוי שרק 1-2% מהאוכלוסייה פנו לרופא לקבלת טיפול לשיעול הכרוני בזמן שכ-10% מכלל האוכלוסייה סובלת מהתופעה", מציין ד"ר אוסור אינגי אמילסון ממובילי המחקר.
מחקר נוסף של אותו צוות מחקר ניסה להסביר מדוע חלק מהאנשים מפתחים שיעול כרוני. תוצאות המחקר הצביעו על כך שלשיעול יש מרכיב תורשתי. במחקר, החוקרים אספו מידע על הורים עם שיעול כרוני, וגילו כי לילדים להורים שסובלים מהתופעה יש סיכוי של למעלה מ-50% לפתח שיעול כרוני בעצמם.
צוות המחקר ממשיך לחקור את המרכיבים הגנטיים המשפיעים על הופעת השיעול. הם מקווים להצליח לפתח בעתיד טיפול בעזרת תוצאות המחקר שיוכל להקל על החולים הרבים ברחבי העולם.
