זה מובן לכולם כי להיות נתון ללחץ באופן ממושך יכול להשפיע על ההתנהגות שלנו, להוביל לבעיות כמו דיכאון, חוסר חשק ועניין בדברים שבעבר גרמו לנו הנאה, ואפילו תסמיני פוסט-טראומה. כעת יש למדענים ראיות לכך שקבוצת תאי מוח (נוירונים) באזור דמוי קשת במוח הופכת להיפראקטיבית לאחר מצב של לחץ מתמשך. כאשר נוירונים אלה הופכים לפעילים, בעיות התנהגותיות נוצרות, וכאשר מדענים מפחיתים את פעילותם, ההתנהגויות משתפרות, כך הם מדווחים בכתב העת Molecular Psychiatry.
מדענים במכללה הרפואית של ג'ורג'יה באוניברסיטת אוגוסטה הסתכלו באזור במוח הקרוי ״היפותלמוס״, האחראי לתפקודים כמו שחרור הורמונים וויסות רעב, צמא, מצב רוח, חשק מיני ושינה, באוכלוסיית נוירונים הנקראת ״proopiomelanocortin״, או POMC בקיצור, ועל תגובתם ל-10 ימים של לחץ כרוני ובלתי צפוי. סטרס כרוני בלתי צפוי משמש כדי לחקור את ההשפעה של חשיפה ללחץ במודלים של בעלי חיים, ובמקרה זה נכללו גורמי לחץ כמו איפוק, מצעים רטובים בכלוב ובידוד חברתי.
גורמי הלחץ הגבירו את הפעילות של נוירוני POMC בעכברים זכרים ונקבות, כך אומר המחבר המקביל שין-יון לו, ראש המחלקה למדעי המוח והרפואה הרגנרטיבית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוגוסטה, שם הוא עוסק בחקר מדעי המוח.
כאשר הם הפעילו ישירות את הנוירונים, זה הביא לחוסר היכולת לכאורה להרגיש הנאה, וייאוש התנהגותי, שהוא למעשה דיכאון. אצל בני אדם, סמנים לחוסר יכולת להרגיש הנאה עשויים לכלול צמצום אינטראקציה עם חברים ואובדן של החשק המיני. בעכברים, האהבה הרגילה שלהם למי סוכר מתפוגגת, ועכברים זכרים, שבדרך כלל אוהבים לרחרח את השתן של נקבות מיוחמות, מאבדים גם הם חלק מהעניין שלהם.
