מחקר רטרוספקטיבי גדול הראה שכמה סוגים של גלולות נגד הריון מקטינים את הסיכון לחלות בסוכרת או טרום-סוכרת אצל נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות. ניתוח הנתונים של יותר מ-64,000 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות מצא אצלן סיכון גבוה פי שניים לחלות בסוכרת מסוג 2 ודיסגליקמיה (הפרעות באיזון הסוכר בדם) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסיכון היה זהה אצל נשים הסובלות מעודף משקל, תת משקל ומשקל תקין.
עם זאת, נראה כי גלולות למניעת הריון הקטינו את הסיכון לחלות בסוכרת במהלך מעקב של כ-3.5 שנים, מכיוון שאצל נשים שלקחו גלולות הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 ירד ב-16%. הפחתת הסיכון נגרמה על ידי גלולות למניעת הריון עם או בלי הרכיב האנטי-אנדרוגני פרוגסטין.
המחקר בוצע על ידי חוקרים מבריטניה ופורסם באתר Diabetes Care. החוקרים כתבו שבניתוח של תת-קבוצה של 2,407 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות שנטלו גלולות למניעת הריון, נמצא שהן היו בסיכון נמוך ב-28% לפתח דיסגליקמיה, וסיכון מופחת זה נצפה בקרב נשים מכל תת-קבוצות ה-BMI.
לפי החוקרים, נתונים אלה מצביעים על כך שהשמנת יתר לכשעצמה אינה מהווה סיכון מטבולי, אלא מאפיינים ספציפיים לתסמונות שחלות פוליציסטיות, כולל עודף אנדרוגן (הורמון זכרי). הם גילו שלנשים הסובלות מתסמונות שחלות פוליציסטיות ביחד עם שעירות יתר, שהוא מאפיין קליני של עודף אנדרוגן, יש סיכון מוגבר לסבול מדיסגליקמיה. מחקרים קודמים קטנים יותר קישרו עודף אנדרוגן עם עמידות לאינסולין וסיכון לסוכרת מסוג 2, והמחקר רב המשתתפים מראה קשר בין גלולות למניעת הריון לירידה בסיכון לסוכרת.
רופאים נוהגים לרשום גלולות למניעת הריון לנשים עם תסמונות שחלות פוליציסטיות כדי לווסת את המחזור שלהן. אפקט האנטי-אנדרוגן של הגלולות עובד בשני אופנים. רכיב האסטרוגן בגלולות מגביר את הייצור של גלובולין קושר הורמוני מין בכבד וכך מפחית את ריכוז הטסטוסטרון החופשי המסוגל להיקשר ולהפעיל קולטני אנדרוגן. בנוסף, חלק מהפרוגסטינים בגלולות למניעת הריון יכולים לבצע פעילות אנטי-אנדרוגנית נוספת באמצעות חסימת הקולטן לאנדרוגן.
החוקרים ניתחו רשומות רפואיות ממאגר מידע גדול בבריטניה שכלל מידע על 64,051 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, והשוו אותן לקבוצת ביקורת שכללה 123,545 נשים. הגיל הממוצע של המשתתפות היה 30.5, וה-BMI הממוצע היה 25.6.
במחקר על קבוצת נשים קטנה יותר שכללה 2,407 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, כ-43% מהנשים לקחו גלולות למניעת הריון. המחקר בדק את הקשר בין נטילת גלולות למניעת הריון ודיסגליקמיה, כאשר דיסגליקמיה הוגדרה כריכוז המוגלובין מסוכרר (HbA1c) בדם של 6.0% ומעלה. סוכרת מסוג 2 הוגדרה כ-HbA1c של 6.5% ומעלה. כל המודלים הותאמו לגיל, BMI, מצב סוציו-אקונומי, מוצא אתני, מצב עישון, וכן נתוני יתר לחץ דם, תת פעילות של בלוטת התריס ושימוש בתרופות מרשם להפחתת שומנים בדם.
החוקרים ציינו כמה מגבלות במחקר שלהם. יתכן שהסיכון הנמוך יותר לדיסגליקמיה בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות שנוטלות גלולות למניעת הריון נובע מהעובדה שיש פחות סיכוי שרופאים ירשמו גלולות למניעת הריון לנשים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים כמו השמנת יתר, דיסליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם) ויתר לחץ דם.
בנוסף, המחקר התבסס על רשומות רפואיות, וייתכן שחלק מהנשים סבלו מתסמונת שחלות פוליציסטיות לא מאובחנת. עובדה התומכת באפשרות זו היא ששיעור הנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות במחקר היה נמוך יחסית לשיעורן באוכלוסייה לפי מחקרים אחרים. לבסוף, הניתוחים הרטרוספקטיביים לא הצליחו לקבוע סיבתיות, והחוקרים מציינים שלצורך כך דרוש מחקר קליני בהיקפים גדולים.
