חדשות

דו"ח חדש: הקורונה גרמה להידרדרות במצב הנפשי של אחוז ניכר מתושבי המדינה

דו"ח מרכז אדווה שופך אור על נתוני "המגיפה שאחרי המגיפה". נתון מטריד נוסף: השכבות החלשות בישראל נפגעו יותר מהשאר מהקורונה

חרדה - אילוסטרציה
חרדה - אילוסטרציה

זה היה צפוי אבל עכשיו זה גם מגובה במספרים:  הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, המתפרסם הבוקר (א') ובו תמונת המצב החברתית בישראל ב-2021 על רקע מגיפת הקורונה, מדגיש את פגיעותיה של המגיפה בהיבט של בריאות הנפש והפיכתה בעתיד הקרוב ל"מגיפה שאחרי המגיפה", כלשון מחברי הדו"ח.
בדו"ח, המציג בין השאר סקירה נרחבת של הפגיעות הכלכלית, התעסוקתית, בפרנסה ואי השוויון, ובנושא  "פגיעותיה של המגיפה בבריאות הנפש" נכתב:  "מגיפת הקורונה גרמה כבר להתדרדרות במצב הנפשי של אחוז ניכר מתושבי המדינה". הצפי של גורמי המקצוע הוא שתחלואת הנפש תמשיך להיות במגמת עלייה בעתיד גם לאחר קבלת החיסונים או כאשר יימצא טיפול רפואי-תרופתי שימגר את המחלה הפיזית.

על פי הדו"ח, שיעור המתמודדים עם לחץ וחרדה בקרב כלל האוכלוסיה, בני 21 ומעלה, עמד בסגר הראשון על שליש לערך (34%). אלא ששיעור זה המשיך לעלות עם היציאה מהסגר ועמד על 42% ביולי. בנובמבר חלה ירידה בתחושות הלחץ והחרדה המדווחות, אולם הן עדיין נותרו גבוהות ביחס לאפריל ועמדו על 37%.

שתי האוכלוסיות שדיווחו על לחץ וחרדה בשיעורים גבוהים היו נשים וערבים. שיעור הנשים שדיווחו על לחץ וחרדה היה גבוה מזה של הגברים, בכל אחת מנקודות הזמן שנסקרו. בנובמבר 44% מהנשים ו-37% מהערבים דיווחו על תחושות של לחץ וחרדה לעומת 29% מהגברים.

נתוני הבדידות והדיכאון, כפי שנמדדו על ידי סקרי החוסן האזרחי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים על ההשלכות הנפשיות של  ההנחיות המחמירות שהוטלו על האוכלוסיה המבוגרת, שכללו ריחוק חברתי מבני משפחה וחברים. בני ה-65 ומעלה בישראל סבלו מבדידות ומדיכאון בשיעור גבוה מזה של כלל האוכלוסיה. באפריל, 30% מהם דיווחו על בדידות ו-19% על דיכאון לעומת השיעור שדווח בקרב כלל האוכלוסיה: 24% ו-16%, בהתאמה.

נגיף הקורונה מאיים על כל קבוצות האוכלוסיה, אך במיוחד על אלה שתנאי חייהם מקלים על התפשטות הנגיף ואילו נמנים על האוכלוסיות החלשות או המוחלשות: קבוצות האוכלוסיה שהן במצב כלכלי-חברתי ירוד, החיות בצפיפות דיור גבוהה. בישראל תנאי חיים שכאלה נפוצים במיוחד בקרב יהודים חרדים וערבים. שיעור התמותה של הערבים מעל גיל 60 גבוה פי שלושה לערך מזה של יהודים לא חרדים באותו הגיל ושיעור התמותה של יהודים חרדים מעל גיל 60 גבוה פי ארבעה לערך משל לא חרדים בני גילם.

סיבה נוספת להבדלים בשיעורי התחלואה היא רמת האמון הנמוכה שקבוצות ידועות באוכלוסיה נתנו בהסברים ובתדרוכים של הגורמים הממלכתיים בכל הנוגע לסכנותיה של מגיפת הקורונה.

נתונים מטרידים נוספים עולים מדו"ח מרכז אדווה בהקשר לאי הביטחון התזונתי בתקופת הקורונה, כשהאוכלוסיה הערבית היא  בעלת השיעור הגבוה ביותר של סובלים מאי ביטחון תזונתי:  23.5% מהמגזר הערבי דיווחו  באפריל כי הם או בני משפחתם צמצמו את כמות האוכל או את מספר הארוחות בשבוע האחרון, זאת לעומת 14.1% בקרב כלל האוכלוסיה הכללית (בני 21 ומעלה). שיעורים אלה נותרו דומים גם בנובמבר ועמדו על 25% באוכלוסיה הערבית ו-15% בכלל האוכלוסיה. ביולי, עם הידוק ההנחיות בכל הנוגע להתנהלות הציבור והתנהגותו בגלל המגיפה – שיעור המדווחים על אי ביטחון תזונתי עלה ל-33% בקרב האוכלוסיה הערבית.

מחברי הדו"ח מדגישים בסיכום הנתונים כי האוכלוסיה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסיה שמצבה הכלכלי-חברתי גבוה. האוכלוסיה הזו, עם מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, פגיעה יותר לתחלואה קשה ומכאן גם לסיכון למוות מנגיף הקורונה.

 

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.