השמנה נגרמת כשכמות הקלוריות בתזונה גבוהה מכמות הקלוריות שהגוף שורף בפעילות היומיומית – ועודפי הקלוריות נאגרים באזורים שונים בגוף בצורת רקמות שומן. אבל זהו לא המנגנון היחיד שמשפיע על השמנה. צבירת משקל עודף קשורה לרוב בשילוב של סיבות וגורמי סיכון שונים – חלקם בשליטתנו וחלקם אינם בשליטתנו. אצל רבים מהאנשים השמנה עשויה להיות מוסברת גם על ידי גנטיקה.
מהשפעה על תיאבון ועד האטת קצב חילוף החומרים
בעבר הרחוק היכולת לאגור שומן גוף ממנו ניתן להפיק אנרגיה בזמנים של חוסר – הייתה יתרון הישרדותי. כיום המזון קיים בשפע בכל מקום סביבנו ואין לנו אפילו צורך לצוד או לגדל אותו, אבל בגלל היתרון האבולוציוני לפי הערכות כ-85% מאיתנו נושאים גנים שמסייעים בצורה כזו או אחרת להיווצרות של מאגרי שומן.
גנטיקה עשויה להסביר בחלק מהמקרים מדוע שני אנשים שאוכלים ומתעמלים אותו הדבר עשויים להשיג תוצאות שונות, או מדוע מישהו שאוכל הרבה מזון עשיר בקלוריות עשוי להיוותר רזה בעוד שאדם עשוי להתמודד עם השמנה למרות שהוא מקפיד על דיאטה דלת קלוריות וחי חיים פעילים.
מאפיינים גנטיים עשויים לתרום להשמנה בדרכים רבות ובהן השפעה על מנגנוני התיאבון והשובע ועל החשק למזון, השפעה על חילוף החומרים של הגוף, על האופן בו מפוזרים מאגרי השומן בגוף, על כמות מולקולות השומן שהגוף יאגור מתוך התזונה העודפת ועל כמות הקלוריות שהגוף ישרוף בעת פעילות גופנית.
עד היום מאות גנים שונים נקשרו במחקרים לעודף משקל או השמנה, בהם מספר גנים מרכזיים שנראה כי הם משחקים תפקיד חשוב בצבירת משקל עודף.
אחד הגנים המרכזיים בנושא הוא הגן FTO, הממוקם על כרומוזום 16, אשר אחד הביטויים שלו מפחית את תחושת השובע. ממחקרים עולה שאצל אנשים עם הביטוי הבעייתי של הגן FTO יש רמות גבוהות יותר מההורמון גרלין הידוע כמעורר תיאבון.
יותר ויותר מחקרים שקושרים בין ביטויים גנטיים מסוימים להשמנה מתפרסמים בשנים האחרונות. כך למשל, ביולי 2013 דווח בכתב העת Science על מוטציה בגן MRAP2 שמשפיעה על קצב חילוף החומרים בגוף ומעלה את הסיכון להשמנת יתר חולנית.
האם ההשמנה שלי גנטית?
לפי מחקרים, עוצמת ההשפעות של הגנטיקה על השמנה משתנות מאוד מאדם לאדם, כאשר יש אנשים עם השמנה שאצלם הגנים יכולים להסביר רק 25% מהנטייה לצבור משקל עודף, ואילו יש כאלה שהגנים משפיעים אצלם על 70% עד 80% מהנטייה להשמנה.
ניתן להעריך כי הגנטיקה של אדם תורמת באופן משמעותי למשקל הגוף שלו אם אחד או שני ההורים או בני משפחה רבים מתמודדים עם השמנה, אם עודף המשקל מלווה את האדם במשך חלק גדול מחייו ואם קשה לו לרדת במשקל גם כשהוא מקפיד על דיאטה דלת קלוריות וביצוע פעילות גופנית במשך מספר חודשים.
קיימים גם מקרים נדירים יותר – אשר לרוב מזוהים בילדות המוקדמת מאוד – בהם השמנה חמורה נגרמת באופן ישיר בעקבות מוטציה מסוימת בגן אחד, ולעיתים ההשמנה מהווה רכיב אחד בתסמונת גנטית המאופיינת בתסמינים נוספים – לדוגמה תסמונת פראדר וילי המכונה גם "תסמונת הרעב הקטלני" – שמתבטאת בין היתר במוגבלות התפתחותית, טונוס שרירי נמוך ותיאבון שאינו ניתן לסיפוק.
יש מה לעשות
אין ספק שבמקרים בהם הגנטיקה מהווה מרכיב משמעותי בהשמנה, הקושי לרדת במשקל גדול יותר וכך גם הקושי לשמור על משקל החדש לאחר הרזיה. עם זאת הגנטיקה אינה הדבר היחיד שקובע אם אדם מסוים יפתח השמנה או יצליח לרדת במשקל.
איכות וכמות המזון שלנו, הפעילות הגופנית שאנו מבצעים, הזמן שאנו מבלים בישיבה, רמות הלחץ – כל אלה משפיעים על המשקל שלנו, גם באנשים עם נטייה גנטית חזקה להשמנה. כמו כן, כיום קיימים טיפולים שמסייעים לירידה במשקל ותוכנית טיפול רב מערכתית יעילה יכולה לסייע למנוע השמנה או לטפל בה – גם באלו עם נטייה גנטית להשמנה.
חשוב להבין כי השמנה היא בעיה מורכבת, ובאנשים עם נטייה גנטית להשמנה כוח רצון לבדו אינו הגורם שיקבע אם ישמינו או אם יצליחו לרדת במשקל. עם זאת, אם עושים את זה נכון – ירידה במשקל בהחלט אפשרית. הטיפול צריך להיעשות בעזרת צוות רב מקצועי הכולל רופא שיסייע באבחון הגורמים להשמנה ובהתאמת הטיפול הנכון, תזונאי שיסייע בהתאמת התזונה הנכונה, מדריך כושר וגם ליווי נפשי או התנהגותי.
מוגש על ידי נובו נורדיסק כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים
לפי מחקרים אחרונים במתגייסי צה"ל 39% מההורשתיות של השמנה הוא גנטי https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2820556
קיויתי למשהו יותר מעמיק וחדשני מכתבה בעיתון lifestyle . מה עם הגנטיקה של אלו ששונאים לעשות ספורט? מה עם טיפולים גנטיים? מה עם השתלת צואה? יתרונות וחסרונות של הזריקות המדוברות?