סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בנשים, ולמרות שמו הוא לא מוגבל לאזור השד, ויכול לשלוח גרורות לאיברים שונים בגוף. כשני שליש מסך החולות בסרטן השד בעלות גידולים שיכולים להגיב להורמונים המצויים בגוף האישה באופן טבעי – אסטרוגן ופרוגסטרון. הטיפולים המוצעים כיום לסרטן זה מנצלים את יכולת הגידול להגיב להורמונים כדי להילחם בו באופן ספציפי ומכוון. הטיפול השכיח נקרא HMT, והוא יכול לעכב את צמיחת הגידול ולהעלות את סיכויי השרידות של החולה.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, בחן את הקשר בין טיפול מסוג HMT לסיכוי לפתח אלצהיימר ודמנציה – מחלות המאופיינות בהתדרדרות קוגניטיבית, אובדן זיכרון, קושי בפתרון בעיות היגיון ועוד. החוקרים גילו כי למרות ש-HMT היה קשור להגנה מפני דמנציה, האפקט שלו ירד ככל שגיל החולות עלה.
החוקרים אספו נתונים מ-18,808 חולות סרטן שד מעל גיל 65. הם גילו לאחר 12 שנות מעקב, כי 24% מהחולות שטופלו ב-HMT פיתחו דמנציה, בעוד שבקבוצה שלא טופלה ב-HMT 28% פיתחו את המחלה. כאשר בחנו את המשתתפות במחקר לפי גילן, החוקרים הבחינו כי ישנו סיכוי שונה לחלות בדמנציה או אלצהיימר בכל אחת מקבוצות הגיל, בקרב החולות שטופלו ב-HMT. בחולות בגילאי 65-69 ל-HMT הייתה השפעה מגנה מפני דמנציה, אולם בגיל גבוה מ-80, טיפול ב-HMT היה קשור לסיכוי גבוה יותר לחלות.
המחקר מצביע על כך שנשים צעירות יותר יכולות להפיק תועלת רבה יותר משימוש ב-HMT, והן ירוויחו מהטיפול ירידה בסיכון לחלות בדמנציה ואלצהיימר בעתיד. כלומר, יש חשיבות לעיתוי בו מתחילה חולה בסרטן השד לקבל טיפול של HMT.
