האפידמיולוגיה של זיהומים המועברים במגע מיני ותפקיד מעגל הזנות המסחרית בהפצתם והעברתם של מחלות מין באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה טרם נחקרו.
קבוצת חוקרים מבריטניה, ארה"ב והמכללה למדעי הבריאות והחיים, אוניברסיטת חמד בן ח'ליפה, דוחה, קטאר, פרסמו עבודה בנושא. מטרתה הוא אפיון האפידמיולוגיה של עגבת, כלמידיה, טריכומונה וגינליס, גונוריאה ו-וירוס הרפס סימפלקס סוג 2 (HSV-2) בקרב עובדות תעשיית הזנות באמצעות הערכה כמותית מעמיקה.
החוקרים ערכו סקירה שיטתית בעשרה מאגרי מידע בינלאומיים uאזוריים. החוקרים ניתחו שכיחות של זיהום נוכחי ו/ או זיהום כלשהו בעבר, לכל זיהום במגע מיני.
החוקרים איתרו מחקר היארעות בודד של T.pallidum ו-144 מחקרי שכיחות של כלל זיהומים המועברים במגע מיני. מחקרים אלה כללו סך של 45,812 נשים ב-13 מדינות מזרח התיכון וצפון אפריקה. השכיחות המאוחדת של זיהום נוכחי היתה 12.7% לעגבת, 14.4% לכלמידיה, 5.7% לגונוריאה ו-7.1% לטריכומונה וגינליס.
השכיחות המאוחדת של זיהום כלשהו בעבר (סרופוזיטיביות באמצעות בדיקת נוגדנים) היתה 12.8% עבור עגבת, 80.3% עבור כלמידיה ו-23.7% עבור HSV-2.
האנליזה של זיהום עגבת הדגימה הבדלים תת-אזוריים חזקים, כאשר קרן אפריקה וצפון אפריקה הראו בהתאמה סיכוי מוגבר פי חמישה ופי שישה לזיהום גבוה יותר מאשר במזרח התיכון. היו גם עדויות חזקות לירידה בשנים האחרונות בסיכוי לזיהום בעגבת בשיעור של 7% לשנה.
רמות ההדבקה במגע מיני בקרב עובדות תעשיית הזנות באזורים הנחקרים הן משמעותיות, מה שתומך בכך שלמעגל הזנות המסחרי יש תפקיד מפתח בהפצת מחלות מין ומדגיש את צרכי הבריאות המיוחדים של אוכלוסיה מוזנחת ופגיעה זו. נראה כי שכיחות עגבת בקרב עובדות תעשיית הזנות היתה בירידה לפחות שלושה עשורים. פערים באיכות ובכמות הראיות והתיעוד נמשכים במספר רב של מדינות.