גוף רגוע – תודעה רגועה, כך אומרים מתרגלי מיינדפולנס. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מצביע על כך שהרעיון שהגוף והנפש שזורים זה בזה באופן בל יינתק הוא יותר מסתם הפשטה. המחקר מראה כי אזורים במוח השולטים בתנועה מחוברים לרשתות המעורבות בחשיבה ובתכנון, ובשליטה על תפקודים גופניים לא רצוניים כגון לחץ דם ודופק. הממצאים מייצגים קשר בין גוף ונפש במבנה המוח.
המחקר, שפורסם ב-19 באפריל בכתב העת Nature, יכול לעזור להסביר כמה תופעות מבלבלות, כגון מדוע חרדה גורמת לאנשים מסוימים לרצות ללכת קדימה ואחורה; מדוע גירוי העצב ״ואגוס״, אשר מווסת תפקודי איברים פנימיים כגון עיכול וקצב לב, עשוי להקל על דיכאון; ומדוע אנשים שמתאמנים באופן קבוע מדווחים על השקפה חיובית יותר על החיים.
"אנשים שעושים מדיטציה אומרים שעל ידי הרגעת הגוף שלך עם תרגילי נשימה למשל, אתה גם מרגיע את המוח שלך", אמר המחבר הראשון אוון מ. גורדון, פרופסור לרדיולוגיה בבית הספר לרפואה. "שיטות כאלה יכולות להיות מועילות מאוד לאנשים עם חרדה. עד כה, לא היו הרבה ראיות מדעיות לאופן שבו זה עובד. אבל עכשיו מצאנו קשר. מצאנו את המקום שבו החלק הפעיל המכוון לפעולה וללחץ במוח שלך, מתחבר לחלקים במוח ששולטים בנשימה ובקצב הלב. אם אתה מרגיע אחד, זה בהחלט צריך להשפיע על השני".
גורדון והסופר הבכיר ניקו דוסנבאך, פרופסור חבר לנוירולוגיה, לא ביקשו לענות על שאלות פילוסופיות עתיקות יומין על הקשר בין הגוף לנפש. הם ניסו לאמת את המפה הוותיקה של אזורי המוח השולטים בתנועה, תוך שימוש בטכניקות מודרניות של דימות מוחי.
