מחקר בראשות ד״ר רוהאן דהרמאקומאר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה זיהה כי ברזל מניע את היווצרות רקמת השומן בלב ומוביל לאי ספיקת לב כרונית בכ-50% ממחלימי התקף הלב.
התגלית, שפורסמה לאחרונה בכתב העת Nature Communications, סוללת את הדרך לטיפולים בעלי פוטנציאל למניעת אי ספיקת לב אצל כמעט חצי מיליון אנשים בשנה בארה"ב ומיליונים רבים נוספים ברחבי העולם.
"לראשונה זיהינו גורם שורש לאי ספיקת לב כרונית לאחר התקף לב", אמר דהרמאקומאר. "בעוד שהתקדמות הרפואה הפכה את ההישרדות לאחר התקף לב לאפשרית עבור הרוב, יותר מדי מטופלים ששרדו סובלים מסיבוכים ארוכי טווח כמו אי ספיקת לב", אמרה ד״ר סובהא רמאן, מנהלת מכון הלב וכלי הדם באוניברסיטת אינדיאנה. "המדע פורץ הדרך של ד"ר דהרמאקומאר מאיר מי נמצא בסיכון ומדוע, ומצביע על דרך יעילה למנוע סיבוכים אלה".
המחקר, שעלותו מיליוני דולרים וכלל שיתופי פעולה ממוסדות שונים בארה"ב ובקנדה, עקב אחרי מודלים גדולים של בעלי חיים במשך שישה חודשים. הוא מצא שבהתקפי לב שגורמים לדימום בתוך שריר הלב – כמחצית מהמקרים – רקמת הצלקת מוחלפת לאט לאט בשומן. רקמת שומן זו לא יכולה לדחוף דם מהלב ביעילות, וזה מה שמוביל לאי ספיקת לב ובסופו של דבר למוות אצל ניצולים רבים של התקפי לב.
"באמצעות טכניקות הדמיה לא פולשניות, היסטולוגיה וביולוגיה מולקולרית, וטכנולוגיות שונות אחרות, הראינו שברזל מתאי דם אדומים הוא מה שמניע את התהליך הזה", הסביר החוקר הראשי. "כשהסרנו את הברזל, הפחתנו את כמות השומן בשריר הלב. ממצא זה חשוב למחקרים קליניים עתידיים כדי לתקן או למתן את ההשפעות הקשורות לברזל בחולי אוטם שריר הלב מסוג זה".
