סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים ברחבי העולם. מחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Cancer הראה ששכיחותו נותרה יציבה או ירדה ברחבי העולם, ונמצא שככל שהמדינה מתפתחת יותר חברתית-כלכלית, השכיחות והתמותה מסרטן צוואר הרחם יורדים.
הנתונים על שכיחות ותמותה מסרטן צוואר הרחם בשנת 2018 נאספו מ-31 מדינות והושוו לנתוני התפתחות חברתית-כלכלית (הכוללים נתוני תוחלת חיים, חינוך, ותמ"ג), ונעשה חיזוי של המגמות העתידיות לגבי המחלה ב-15 השנים הקרובות. הנתונים התקבלו מדוחות או"ם וארגון הבריאות העולמי. נתוני שכיחות מחלה התקבלו לגבי השנים 1990-2012, ואילו נתונים לגבי מקרי המוות התקבלו לגבי השנים 1990-2017.
נמצא כי שכיחות סרטן צוואר הרחם ושיעורי התמותה מהמחלה היו בקורלציה הפוכה למדד ההתפתחות האנושית. נתונים אלה נותרו יציבים ב-12 מדינות. ב-14 מדינות שכיחות המחלה ירדה וב-18 מדינות שיעור התמותה ירד במהלך עשר השנים האחרונות. ממצאים דומים חזויים ל-15 השנים הבאות. לפי המחקר, בישראל חלה ירידה קלה במספר מקרי המוות מהמחלה בשנים האחרונות.
ציר y: מספר מקרי מחלה (כחול) ומוות (אדום) ל-100,000 אנשים ציר X: שנים
מסקנות המחקר הן שהשכיחות והתמותה מסרטן צוואר הרחם נמצאים בקורלציה שלילית עם התפתחות חברתית-כלכלית. לרוב המכריע של המדינות היו מגמות יציבות או פוחתות בשיעורי השכיחות והתמותה, במיוחד בקרב מדינות עם תוכניות יעילות של סקירה מוקדמת לסרטן צוואר הרחם וחיסון נגד נגיף הפפילומה.
מחברי המאמר סבורים שהחיסון הוא הגורם המרכזי בשיעורי הירידה, מכיוון שנמצא כי בקבוצת הגיל הצעירה יותר, במיוחד בקבוצת הגיל 20 עד 24, השכיחות הספציפית לגיל סרטן צוואר הרחם פחתה יותר מקבוצות גיל אחרות, וקבוצת גיל זו לא עוברת סקירות מוקדמות לסרטן צוואר הרחם.
סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה והגורם הרביעי המוביל למוות מסרטן בקרב נשים בעולם. בשנת 2018 היו כ-570,000 מקרים חדשים של המחלה ו-311,000 מקרי מוות ממנה. יותר מ-85% ממקרי סרטן צוואר הרחם בעולם מתרחשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
מדד ההתפתחות האנושית (HDI), הוא מדד שמסכם את ההתפתחות החברתית-כלכלית הממוצעת הכוללת תוחלת חיים, השכלה והכנסה לאומית ברוטו. מדד זה הוא אחד הקריטריונים הנפוצים ביותר לתאר את מצב הפיתוח המקיף של מדינה בקשר לשכיחות סרטן.
זיהום מתמשך בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם, מתוכו HPV סוג 16 (HPV16) ו-HPV18 אחראים בעולם ל-71% ממקרי סרטן צוואר הרחם. גורמי סיכון אחרים, כגון זיהום בנגיף HIV, והתנהגויות מיניות בסיכון גבוה עשויים לגרום לזיהום בנגיף הפפילומה, או לפגיעה חמורה בתגובה החיסונית לזיהום הפפילומה. חיסון מונע וסקירה מוקדמת הם השיטות העיקריות למניעת תחלואה ומוות מהזיהום.
בשנת 2020, דו"ח שהוציא המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) הראה כי כמעט שלושה רבעים (71.5%) מהמתבגרים בגילאי 13 עד 17 קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון הנגיף לפפילומה, וקצת יותר ממחצית (54.2%) סיימו את סדרת החיסונים. שיעורים אלה גדלים מדי שנה, וזה חשוב מכיוון שכמעט 36,000 אמריקאים מקבלים אבחנות של סרטן שכנראה נגרמות על ידי זיהום הפפילומה מדי שנה. נגיף הפפילומה אחראי גם לסרטנים אחרים, כמו סרטן פי הטבעת בגברים ונשים, סרטן הפה והלוע, הנרתיק והפות, וסרטן הפין.
ה-FDA אישר לראשונה את החיסון ל-HPV בשנת 2006 לבנות ולנשים צעירות, והחיסון זמין כעת החל מגיל 9 לנשים וגברים עד גיל 45.
לפי משרד הבריאות הישראלי, כ-1,200 עד 2,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם, כ-180 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם סרטן צוואר הרחם וכ-80 נשים מתות כל שנה מסרטן זה, רובן בשנות ה-30 וה-40 לחייהן. החל משנת הלימודים תש"פ (2019-2020) משרד הבריאות נתן הוראה לחסן בנות ובנים בכיתה ח' בבתי ספר, בשתי מנות בהפרש של חצי שנה. אולם, לפי דו"ח בריאות התלמיד לשנת הלימודים תש"פ, שיעורי ההתחסנות של בני נוער בחיסון נגד הנגיף, היה 63% למנה ראשונה ולאחר מכן צנח ל-49% בלבד במנה השנייה. כלומר, מחצית מהתלמידים שיכולים לקבל את החיסון לא קיבלו אותו באופן מלא.
שיעור ההתחסנות הנמוך נובע מסירוב של בתי הספר להכניס את החיסון לשטחם, וגם הורים רבים, 16% מההורים לתלמידי כיתות ח', מסרבים לתת להם את החיסון. הסירוב בבתי הספר נפוץ בעיקר באזורים החרדיים, מכיוון שהנגיף שמפניו מגן החיסון מקושר עם יחסי מין, והדבר מתנגש עם אורח החיים החרדי. לעומת זאת, בחברה הערבית שיעורי ההתחסנות נגד פפילומה גבוהים מאוד.
