מי נמצא בסיכון למחלה קשה למרות החיסון?‎‎

כלי חדש שפותח בבריטניה מזהה אנשים בסיכון גבוה לאשפוז או מוות כתוצאה מהידבקות במחלת הקורונה למרות שהתחסנו. הכלי פותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד כדי לאפשר לאנשי שירותי בריאות וחולים כאחד לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע להתחסנות וטיפול במחלה. מאמר על הכלי התפרסם בכתב העת British Journal of Medicine.

לפני זמינות החיסונים, מומחים בבריטניה פיתחו את כלי הערכת הסיכונים QCOVID לזיהוי בעלי הסיכון הגבוה ביותר למות או להתאשפז אם יחלו בקורונה. הכלי הביא להוספה של 1.5 מיליון איש לרשימת החולים המוגנת הלאומית ועזר לרשויות לתעדף את החיסונים.

קיים סיכון לזיהום אצל אנשים המחוסנים באופן מלא או חלקי, וכדי לזהות אנשים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות, החוקרים עדכנו את הכלי כך שיהיה רלבנטי לסוג זה של הידבקות במחלה, QCOVID3.

הכלי החדש זיהה מספר קבוצות של אנשים מחוסנים אשר נמצאים בסיכון מיוחד למות או לאשפוז עקב זיהום  קורונה. מחברי המאמר מבהירים כי מעט אנשים מחוסנים מתו או נזקקו לאשפוז 14 ימים או יותר לאחר החיסון, וזה כנראה הזמן הנחוץ להתפתחות החסינות.

החוקרים השתמשו במידע על יותר מ-5 מיליון אנשים שחוסנו במנה אחת או שתי מנות ברחבי בריטניה וזיהו את הקבוצות שבסיכון גבוה לחלות למרות החיסון, אשר עשויים להרוויח מהתערבויות כמו מינוני חיסון שונים או טיפולים בנוגדנים חד שבטיים, אשר יכולים לעזור להפחית את הסיכון לתוצאות חמורות של המחלה.

מערכי הנתונים כללו 2,031 מקרי מוות ו-1,929 אשפוזים הקשורים לקורונה, מתוכם 4% ו-3.7%, בהתאמה, התרחשו 14 ימים לאחר החיסון השני. אלגוריתם QCOVID3 זיהה את הקבוצות הבאות כבעלות הסיכון הגבוה ביותר, בסדר יורד:

• אנשים עם תסמונת דאון
• מושתלי כליה
• אנשים עם מחלת אנמיה חרמשית
• אנשים בבתי אבות
• אנשים שמקבלים כימותרפיה
• אנשים שעברו השתלת מח-עצם או השתלת איברים לאחרונה
• אנשים עם HIV או איידס
• אנשים עם דמנציה
• אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון
• אנשים עם מספר מצבים נוירולוגיים נדירים
• אנשים עם שחמת הכבד
• לאנשים פקיסטנים והודים שחוסנו סיכון גבוה פי שניים לסיבוכים מאשר אנשים לבנים.

מחברי המאמר מניחים שממצא זה עשוי לשקף גורמים אחרים, שאינם פיזיולוגיים, מעבר להיקף המחקר. הם סבורים שהפערים האתניים בתוצאות עשויים לייצג הבדלים הקשורים להתנהגות, אורח חיים, גודל משק בית ועיסוק, ולאו דווקא גורמים פיזיולוגיים, אך מציינים שידוע שהחיסון עשוי לגרום לשינוי בהתנהגות ובחשיפה יותר בקבוצות מסוימות מאשר בקבוצות אחרות.

החוקרים ציינו גם שהיו כל כך מעט מקרי מוות או אשפוז בקרב אנשים שקיבלו שתי מנות חיסון במחקר, ושרוב המידע על הקשר בין מנבאים לתמותה הגיע מאנשים שקיבלו רק מנה אחת של חיסון. לטענתם, המספרים לאחר שתי מנות חיסון היו קטנים מכדי להסיק מסקנות לגבי הסיכוי להידבק לאחר המנה השנייה לעומת המנה הראשונה.

מגבלות הכלי הן שהוא לא מבחין בין החיסונים השונים שניתנים או בין הוריאנטים השונים של הנגיף, זמן מעקב קצר לאחר החיסון (עד 70 יום), והכללת אנשים רבים שחוסנו חלקית.