דיכאון קליני הוא הפרעה נפשית המתאפיינת בדרך כלל בחוסר מוטיבציה, קשיי שינה, אובדן עניין בחיים ועצב מתמשך. רופאים יאבחנו אנשים עם דיכאון קליני כאשר הם סובלים מתסמינים משמעותיים שמשפיעים על איכות חייהם.
"בדרך כלל, הטיפול בדיכאון מתחיל רק כאשר התסמינים עומדים בקריטריונים הקליניים", אומר פרופסור דיוויד אברט, מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM). "עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי בחשיבה. בדקנו את המחקרים המדעיים הקיימים בנושא כדי לקבוע האם התערבות מוקדמת יכולה למנוע הפרעות דיכאון".
במחקר החדש שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The Lancet Psychiatry, סקרו החוקרים למעלה מ-1,000 מחקרים בינלאומיים שנעשו בנושא. בכל המחקרים יחד נכללו כ-3,600 איש, כאשר חלקם קיבלו טיפול מוקדם לדיכאון קליני וחלקם לא. הטיפול כלל שישה עד שנים עשר מפגשים עם מטפל מוסמך, והמפגש התמקד בטיפול התנהגותי, אימון לפתרון בעיות ותרגילים לשיפור השינה.
בתוצאות המחקר ניכר כי משתתפים שקיבלו את הטיפול הראו שיפור משמעותי בתסמינים, והסיכון שלהם לפתח דיכאון בחצי השנה העוקבת הופחת ב-42%, וב-33% במהלך השנה העוקבת. "המחקר שלנו מראה שמניעה יכולה לעשות הבדל משמעותי בבריאות הנפש", אומר פרופסור אברט.
באזורים רבים, הביקוש לטיפול עולה בהרבה על ההיצע. עם זאת, החוקרים מאמינים כי ניתן לקיים את הטיפול גם במפגשים דיגיטליים, ובכך להפחית את העומס שחווה מערכת הבריאות.
לסיכום, מסקנת החוקרים היא שטיפול מוקדם עשוי למנוע מאנשים עם תסמינים קלים לפתח דיכאון קליני מלכתחילה, והם מאמינים כי יש לשלב אמצעי מניעה במסגרות הטיפול השגרתי.