השמנה

טיפול נכון בהשמנה בקרב ילדים

הטיפול בהשמנת ילדים עובר שינוי תפיסה משמעותי. בעקבות הצטברות מידע מההתמודדות עם הנושא וממחקרים בתחום, מתפתחת גישת טיפול עדכנית ויעילה יותר מבעבר

השמנה בקרב ילדים. אילוסטרציה

מאת ענת תבור, דיאטנית ילדים ומשפחה

השמנת ילדים מדאיגה לא רק את אנשי המקצוע, אלא גם את מרבית ההורים והילדים עצמם, ולעיתים קרובות מהווה נטל משמעותי על המשפחות המתמודדות איתה. בקרב כל הנוגעים בדבר, ההורים, הילדים עצמם ואנשי מקצועות הבריאות, קיים רצון עז לאזן את המשקל, אבל מרביתם מוצאים את עצמם מבולבלים ונבוכים מול הנושא המורכב, הדעות השונות והעצות הסותרות שניתכות עליהם מכל הכיוונים.

בשנים האחרונות, הטיפול בהשמנת ילדים עובר שינוי תפיסה משמעותי. בעקבות הצטברות יותר ויותר מידע מההתמודדות עם הנושא וממחקרים בתחום, מתפתחת גישת טיפול עדכנית ויעילה יותר מבעבר, שמבוססת על טיפול משפחתי כוללני, ושימוש באסטרטגיות ארוכות טווח, המכוונות לתת מענה מתאים לא רק לזמן קצר אלא לאורך כל הילדות ולהמשך החיים. מאמר זה סוקר את הנושא ומציג את הגישה העדכנית לטיפול.

שכיחות ההשמנה בישראל

שכיחות ההשמנה בקרב ילדים הולכת ועולה במהלך עשרות השנים האחרונות ברוב העולם המפותח, כולל בישראל, בה המצב חמור. לפי דו״חות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מהשנים האחרונות ישראל נמצאת בקביעות במקומות הגבוהים ביותר בשיעור השמנת הילדים באירופה.

על פי נתוני משרד הבריאות, שנלקחו בשנת הלימודים 2020-2021 ממדידות משקל וגובה בבתי הספר, ניתן לראות שבממוצע ארצי, בכיתה א׳ כ-22% מהילדים בישראל סובלים מדרגות שונות של עודף משקל, ובכיתה ז׳ עודף המשקל עולה ל-33%. נתוני השמנת יתר חמורה, שמוגדרת כ-BMI מעל 30, עומדים על שיעור ארצי של 7.7% בגיל 7, ובגיל 14-15 הממוצע הארצי עומד על 11.8%.

השמנת יתר של ילדים עלולה להוביל להשמנה בהמשך החיים, ומהווה גורם סיכון לתחלואה נלווית כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם וסרטן.

סטיגמת המשקל

בעולמנו קיים דגש עצום על המראה החיצוני, המראה הרזה נחשב כאידיאלי, והמונח ״שמן״ משמש לעיתים קרובות ככינוי גנאי. בשנים האחרונות החרדה מההשמנה מחמירה עוד יותר, מכיוון שילדים רבים משווים את עצמם לדמויות ״אידיאליות״ שעוברות פוטושופ, שהם חשופים אליהם באופן תדיר ברשתות החברתיות. גם המחקרים מראים כי ילדים בעודף משקל סובלים יותר מפגיעה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי, פגיעים יותר להצקות ולבריונות, וחווים תיסכול רב סביב הנושא.

בהיעדר טיפול ראוי, תחושות התיסכול, הבושה ושאר החוויות הלא-נעימות לא מובילות את הילדים לשיפור המצב, לא משפרות את התמודדות, ואף עלולות לגרום לאכילה מופרזת על רקע רגשי, לצימצום הפעילות החברתית ולהימנעות מהשתתפות בחוגי ספורט, שרק מחמירים את הבעיה עוד יותר.

גם ההורים לילדים בעודף משקל מקבלים לעיתים קרובות מדי מסרים על כך שהם האחראים הבלעדיים וה״אשמים במצב״, ולכן חווים תחושת כישלון ואשמה בנושא זה, ולכן מבצעים נסיונות שונים להוריד את הילדים במשקל. אלא שנסיונות התערבות לא נכונים מובילים לעיתים קרובות להחמרה נוספת בהתנהגויות האכילה של הילדים.

הערכה ואיבחון

בטרם מתחילים בביצוע כל תוכנית שהיא להתערבות במשקל, מומלץ לבצע הערכת מצב כוללנית אצל דיאטנית קלינית מוסמכת, שמכירה היטב את הנושא ועוסקת בטיפול בהשמנת ילדים, וזאת מכמה סיבות. ראשית, טווח ה-BMI התקין שונה אצל ילדים בכל גיל ותלוי בגורמים שונים כמו משקל הלידה, גנטיקה ומבנה הגוף ורק בדיקה מושכלת של אחוזוני הגדילה והמשקל של הילד לאורך זמן תוכל ללמד אותנו האם באמת קיימת עליה במשקל שדורשת התערבות, או שמדובר בעליה תקינה או בתקופה חולפת. במקביל, חיוני לבדוק לעומק את אורח החיים, ההרגלים והתנהגויות האכילה ולוודא שאכן קיימות שם התנהגויות שדורשות שיפור, אחרת אנחנו עלולים שלא במתכוון להפר את המאזן העדין של האכילה והמשקל, ולפגוע בילד במקום להועיל לו. בהמשך המאמר נסביר מדוע הנזק בהתערבות, בפרט כשהיא לא נכונה עלול לעלות בהרבה על התועלת.

מעגל הדיאטות

כל הדיאטות כרוכות בהגבלות כאלו ואחרות, גם כשהן ״מאוזנות״. בכל דיאטה שאמורה להוביל להרזיה כמויות המזון מצטמצמות, ומתחיל תהליך פיסיולוגי בלתי נמנע של עליה ברמת התיאבון ותחושת הרעב. במקביל חלה הפחתה בהוצאה האנרגתית היומית, שגורמת בהכרח לירידה ביעילות הדיאטה. בנוסף, מי שנמצא בדיאטת הרזיה בהכרח עסוק יותר במחשבות על אוכל וחווה תחושת חסך, קיפוח, געגוע וכמיהה למזונות הטעימים והמוגבלים או האסורים. כעבור זמן לא רב מתחילת כל תוכנית דיאטה הקושי מתגבר. מכל הסיבות הללו, הסיכוי להצלחת דיאטות הרזיה בטווח הרחוק הוא נמוך, כפי שמעידות גם כל הסטטיסטיקות בנושא.

במקביל, ההורים שמנסים מתוך דאגה כנה לעזור לילדיהם לרדת במשקל דרך נסיונות הסברה תכופים, הערות, הגבלות על כמות המזון וכו׳, מתחילים להרגיש כ״שוטרים״. ההתנגדות של הילדים עולה ועל רקע זה מתחילים להיווצר מאבקי כוחות בין ההורים לילדים, שפוגעים במערכת היחסים ובאווירה הכללית בבית.

מכל הסיבות הללו הנסיונות להכניס ילדים לדיאטה ופיקוח לא רק שלא מובילים למשקל ״המיוחל״, אלא שכל נסיון כזה שלא צלח חורט בילד צלקת צורבת של כישלון, ומזיק יותר מאשר אי-התערבות מלכתחילה. גם המחקרים מוכיחים שוב ושוב שאסטרטגיות אלו זו נכשלות במבחן הזמן, ולעיתים קרובות אף מייצרות הרגלי אכילה לא בריאים שכוללים בחירות מזון שגויות, דילוג על ארוחות, השתוקקות מרובה למזונות האסורים, אכילה בסתר ואכילה בולמוסית, שמובילים להחמרת ההשמנה. ואם לא די בכך, מחקרים שונים מראים שכל דיאטת הרזיה, ״תמימה״ ומאוזנת ככל שתהיה, מעלה עד פי 5 (!) את הסיכון להתפתחות של הפרעות אכילה.

יחד עם זאת, אין שום סיבה להרים ידיים, מכיוון שבהחלט ניתן לשפר את המצב ולטפל בבעיית ההשמנה, רק חשוב לעשות זאת בדרכים נכונות ומועילות יותר.

תכנון אסטרטגיית טיפול מועילה

בעבר האמינו שהשמנה נובעת מבחירות אישיות גרועות, כלומר השליכו את כל האחריות על הילד הסובל מהשמנה ועל הוריו, בגדר ״האשמת הקורבן״. אלא שלמעשה, ההשמנה קשורה לגורמים רבים ומורכבים – גנטיים, פיזיולוגיים, רגשיים, חברתיים וסביבתיים. כיום ידוע שאפילו שינויים שונים בסביבה התוך-רחמית עשויים להשפיע על משקל העובר בהמשך חייו. הרבה מאוד מהגורמים הללו לא נמצאים כלל תחת שליטתו של הילד, וזאת גם הסיבה שטיפול יעיל לא יכול להיות רק בילד עצמו, אלא חשוב שיתבצע בגישה משפחתית כוללנית (ובמבט רחב יותר גם דרך שינויים וחינוך הקשורים לבריאות הציבור).

בגישה המשפחתית, הבעיה של הילד מטופלת כבעיה של המשפחה כולה, וההורים הם אלו שצריכים לקחת את האחריות על ניהול השינויים הנדרשים והטמעתם, לא רק בנוגע לילד הסובל מההשמנה, אלא בהתנהלות הכללית בנושא של כל בני הבית. כיום זוהי הגישה הנחקרת והמומלצת ביותר, ובינואר 2023 התפרסם נייר עמדה בנושא טיפול בהשמנת ילדים של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. בהכנתו של מסמך זה נסקרו תוצאותיהם של מחקרים רבים על הנושא, יחד עם מסקנות מתוכניות התערבות שונות, כולל מרכזי טיפול רב-מקצועיים בהשמנת ילדים. נייר עמדה זה מציין כי השמנה מוגדרת כיום בתור ״מחלה כרונית נפוצה ומורכבת״, כלומר מחלה מתמשכת, שעל מנת לטפל בה חייבים לנקוט באסטרטגיות רבות ושונות ולטווח ארוך, ולא בנסיונות להפחתת משקל בטווח הקצר, שנכשלים במרבית המקרים, ואף מעלים את הסיכון להחמרה. נייר העמדה מציין במפורש שלמרות מורכבות המחלה, הטיפול בהשמנה בילדים ומתבגרים יכול להצליח, אבל רק במידה והוא נעשה באופן הנכון, תוך הצבת מטרות מתאימות ובגישה משפחתית מובנית.

הצבת מטרה ויעדים נכונים

לא קל להציב מטרות לטווח רחוק בעולם ה״אינסטנט״ שבו קיימת ציפיה שהכל יקרה כאן ועכשיו. הילדים (ורבים מההורים) רוצים לראות שינוי מהיר במשקל. אלא שזה בדיוק מה שמוביל להצבת מטרות שגויות, והכיוון הנכון הוא לא המיקוד במשקל, שכאמור קודם, מייצר רעב ותיסכול ומוביל לכישלון בטווח הארוך. במקום זאת, יש להתמקד בהשגת יעדים התנהגותיים, שכוללים שינוי הרגלי אכילה במלוא מובן המילה, תוך שמירה על תחושת הרווחה באכילה, הקפדה על איכות המזון וגיוונו, הגדרת לו״ז מסודר לארוחות, אכילה מתוך חיבור פנימי לתחושות הרעב והשובע, העלאת התנועתיות והפעילות הגופנית היומית, צימצום שעות מסך, שינה מספקת ועוד. בנוסף להובלת שינוי ההרגלים, תפקידי ההורים כוללים גם את האחריות על ביסוס מערכת יחסים רגועה בנושא בבית, הצבת גבולות במקומות הנכונים, דוגמה אישית טובה, קיום ארוחות משפחתיות ועזרה בבניית תחושת מסוגלות ודימוי עצמי גבוה, ללא כל קשר למשקל.

במידה וקיימות בעיות רגשיות בבסיס בעיית האכילה יש לאבחן אותן ולקחת זאת בחשבון במהלך הטיפול, כולל הפניה לטיפול רגשי במידת הצורך.

לסיכום

נושא הטיפול בהשמנת ילדים הוא מורכב ובעל פנים רבות. רק כאשר נכנסים לעומק הדברים מבינים עד כמה חשוב לעשות זאת באופן העדין והנכון ביותר. אין חליפה אחת שמתאימה לכולם ולכן טיפול מוצלח יהיה בנוי על התערבות מותאמת אישית, תוך שימוש באסטרטגיות טיפול משפחתיות, כוללניות, ולאורך זמן. יעדי הטיפול הנכונים כוללים שינוי הרגלי אכילה ואורח חיים במובן הרחב של המילה וביישומם העקבי לטווח ארוך, ולא בדגש על המשקל עצמו. תפקיד ההורים הוא להבין מהי הדרך הנכונה לטיפול ולהיות מובילי התהליך, תוך הקפדה על שמירת מערכת יחסים רגועה בנושא, החזקת האמונה בהצלחת התהליך, וחיזוק הילדים לאורך כל הדרך. רק כך ניתן יהיה להוביל את הילדים לתוצאה המיוחלת של איזון המשקל לאורך זמן.

לאתר של ענת תבור >>>

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00