רפואה אסתטית

יופי מסוכן: מהעיניים של קליאופטרה ועד השפתיים של קרדשיאן

דברי ימי הקוסמטיקה מלווים בקורבנות יופי שלא בחלו בשימוש בחומרים רעילים ואף רדיואקטיביים רק כדי להיראות טוב יותר. עד כמה מסוכנים היום תכשירי הטיפוח והטרנדים האסתטיים? בכתבה הבאה

קוסמטיקה. איולסטרציה
קוסמטיקה. איולסטרציה

מאז ומתמיד נשים וגברים רצו להשיג מראה צעיר ורענן, ולעתים השתמשו בחומרים רעילים ומסוכנים לשם כך. כל דור אוהב להסתכל אחורה על דרכי הדורות הקודמים ולצחוק על הטעוית שעשו. יכול להיות שבעתיד יגידו על הדור שלנו: "איך הם יכלו לחשוב שפדיקור דגים, הזרקת רעלנים לפנים, ומריחת ריר חלזונות זה רעיון טוב?"

אפשר ללמוד הרבה מהסתכלות על הרגלי הטיפוח והיופי לאורך ההיסטוריה. כמו שהיום בנות משפחת קרדשיאן דוגלות בשפתיים וישבן מלאים, גוונית' פלטרו ממליצה על רולר מחטים לפנים ועל אמבטיות קרח, כך בעבר המלכה אליזבת הראשונה העניקה השראה לדור של נשים למרוח עופרת על פניהן.

האייליינר במצרים העתיקה

קליאופטרה מפורסמת בזכות האייליינר העבה שלה, אבל היא לא היתה המצרית הקדומה היחידה שהתאפרה כך. כל הגברים והנשים במצרים העתיקה צבעו את עיניהם באבקות שחורות (קוהל, שהוא פיח מעורבב בשומן ומתכת) וירוקות (מלכיט, עפרה של נחשת). הם האמינו שהאיפור הזה מגן על העיניים מפני השמש ומפני מחלות.

בשנת 2010, חוקרים מצרפת טענו שהקוהל השחור ואבקות אחרות שהשתמשו בהן על עיניהם הכילו מלחי עופרת, אשר הגבירו את ייצור החנקן בגוף וכך חיזקו את מערכת החיסון ומנעו דלקות עיניים.

המייקאפ הרומאי

למרות הסכנות הבריאותיות של עופרת, החל מנגעים בעור ועד אי פוריות, הרומאים השתמשו בעופרת לבנה כדי להבהיר את עורם, ובעופרת אדומה (שמשמשת כיום בייצור סוללות) כדי להעניק לעורם זוהר ורוד ו"בריא". הרומאים אהבו מאוד עופרת בויאדוקטים, בסירי הבישול ובכלי היין שלהם, ויש הטוענים שהרעלת העופרת ההמונית הובילה לנפילת האימפריה.

רנסנס בסימן רעלים  

השימוש בעופרת לבנה ברומא החוויר בהשוואה לשימוש שנעשה באירופה החל מתקופת הרנסנס, בין המאות ה-15 וה-18. גברים ונשים צבעו את פניהם בתערובת של עופרת לבנה, כספית, וחומץ כדי לתת לעורם גוון לבן, והשתמשו בעופרת גופרתית כדי להסיר נמשים.

באותה תקופה לא היה קרם הגנה מהשמש, ואנשים רבות סבלו מאבעבועות שחורות שהותירו צלקות בולטות, כך שלעתים קרובות היה לנשים (ולגברים) הרבה מה להסתיר.

במאה ה-18 מוצרי איפור מסחריים הפכו לזמינים ואנשים שהשתמשו במוצרים מבוססי עופרת הרעילו את עצמם לאט וסבלו מתופעות לוואי כמו שיער אפור, נשירת שיער, ריקבון שיניים, עור יבש, כאבי בטן עזים ועצירות.

בעידן האליזבתני, רוב האנגליות חיקו את המלכה שלהן. לאחר שחלתה באבעבועות שחורות החלה לצבוע את פניה בעופרת לבנה והשתמש באודם שמכיל כספית. נשים גם רצו שיער אדום כמו של המלכה, ונשות חצר השתמשו באבקה שהכילה גופרית וחריע כדי לצבוע את פאותיהן. הגופרית היתה רעילה מאוד וגרמה לכאבי ראש, לבחילות ולדימומים מהאף.

השימוש במוצרי קוסמטיקה עמוסים בעופרת, כספית, ארסן ושאר מרכיבים מסוכנים יצר מעגל קסמים, שכן החומרים הזיקו לעור וגרמו לפצעים וצלקות, והדרך לכסות אותם היתה למרוח עליהם כמויות עבות יותר של האיפור, מה שהחמיר את המצב.

לאחר שהעופרת יצאה מהתמונה, הארסן תפס את מקומו כמוצר הקסם שמבהיר את העור. ארסן (זרניך) הורס תאי דם אדומים, מה שמוביל לעור חיוור ובסופו של דבר, למוות. ארסן גם גורם להתקרחות, ונשים היו משתמשות בארסן כדי להסיר שיער מיותר מגופן. בנוסף, אם מפסיקים לקחת ארסן בפתאומיות, עור הפנים מתכסה בפצעים ומעודד המשך שימוש בו. אנשים השתמשו בארסן לצרכים קוסמטיים עד שנות ה-20.

כספית נמצאת עד היום בשימוש בחומרי קוסמטיקה להבהרת העור, לעתים בכמויות מסוכנות. לפני גילוי האנטיביוטיקה, היא שימשה לריפוי פצעים ועגבת, אולם בשימוש על העור, היא נספגת בקלות ויכולה לגרום למומים מולדים, לבעיות בכליות וכבד, לעייפות, לרעד, לדיכאון, לטעם מתכתי בפה ואף למוות.

תכשירים והליכים קוסמטיים מסוכנים נוספים

בלדונה – צמח ממשפחת הסולניים. בתקופת הרנסנס נשים איטלקיות היו מטפטפות טיפות נוזל שמופק מהצמח כדי להרחיב את אישוניהן ולהיראות לאטרקטיביות יותר, כמו דמויות אנימה. הנוזל הרעיל יכול לגרום לעיוות הראייה, רגישות לעור, ואם נוטלים כמות גדולה ממנו, הוא גורם למוות מהיר. כיום אפשר להשיג מראה דומה באמצעות עדשות מגע.

טיפולי עור רדיואקטיביים – בתחילת המאה ה-20, עם גילוי הרדיום ולפני הבנת הנזקים שהוא גורם, הכניסו רדיום לקרמים לעור. "אם מניחים אותו על עור מקומט או עייף, הכוחות הרדיואקטיביים משפיעים מיד על העצבים והרקמות ומעלימים את הקמטים", נכתב בפרסומת למוצר קוסמטי שהכיל רדיום בשנת 1915.

הסרת שיער בקרני רנטגן – באותה תקופה התגלו קרני הרנטגן ושימשו להסרת שיער גוף עודף. לפי דיווח אחד, מטופלים נחשפו לקרני רנטגן 20 שעות. יחד עם הסרת השיער הם סבלו מעיבוי עור, מכיבים ומאוחר יותר חלו בסרטן.

שומן חזיר על השיער – בסוף המאה ה-17, התסרוקות הגיעו לגובהי שיא. נשים השתמשו במסגרות עץ וברזל, רפידות עור סוס והרבה תוספות כדי להגיע לגובה הזה. לאחר מכן, השיער היה מסולסל במלקחיים לוהטים ומכוסה בשומן חזיר ואבקת עופרת כדי להחזיק אותו במקומו. מובן שלא חופפים יצירה כזו לעתים קרובות, והשיער התמלא בכינים. היו דיווחים על נשים שלבשו כלובים מסביב לתסרוקת בלילה כדי להרחיק עכברים.

הארכת ריסים – לפי מאמר בעיתון משנת 1899, נשים עברו הליך שבו השחילו להם שיער מהראש לתוך העפעפיים. כדי למנוע כאב, שפשפו את העפעף בתמיסת קוקאין, ובאמצעות מחט העבירו את השיער דרך הקצוות הקיצוניים של העפעף בין האפידרמיס לסחוס.

הקמת ה-FDA וחוק הקוסמטיקה

עם הזמן, בעקבות מקרי מוות, אנשים החלו לחשוד שמוצרי קוסמטיקה עלולים להיות מסוכנים. כשהרוזנת מקובנטרי מתה בשנת 1760, העיתונות הבריטי כינתה אותה "קורבן של קוסמטיקה".

בשנת 1869, האגודה הרפואית האמריקאית פרסמה מאמר שכותרתו "שלושה מקרים של שיתוק עופרת משימוש בתכשיר קוסמטי". המאמר תיאר תסמינים (עייפות, ירידה במשקל, בחילות, כאבי ראש, שיתוק, וכו') שנגרמו על ידי שימוש קבוע בתחליב הלבנת העור שהכיל עופרת.

העברת חוק המזון והתרופות משנת 1906 והקמתו של מינהל המזון והתרופות (FDA) בארה"ב היו הצעדים הראשונים לקראת סיומו של עידן הקוסמטיקה המסוכנת.  למרות זאת, במשך 30 שנים נוספות המשיכו למכור מוצרי קוסמטיקה רעילים כמו צבע ריסים שהכיל אנילין וקרם להסרת שיער שהכיל רעל עכברים.

בשנת 1936, רות דפורסט לאמב שעבדה ב-FDA פרסמה אוסף של סיפורי יופי טרגיים, מהלך שסייע לחוקק את חוק הקוסמטיקה משנת 1938. צעדי בטיחות נוספים הגיעו בעקבותיו, כמו דרישת ה-FDA משנת 1977 שיצרני קוסמטיקה אמריקאיים ירשמו מרכיבים על תוויות המוצרים.

אולם גם בימינו, עניין הבטיחות הקוסמטית רלבנטי. ב-2007 התגלה שכמה סוגי שפתונים הכילו רמה מסוכנת של עופרת. לאחר מכן נמצא שתכשיר שמעודד צמיחת ריסים מכיל תרופת מרשם המשמשת לטיפול בלחץ דם. לאחרונה גם נמצא שמסקרות ותכשירי הבהרת עור מכילים כספית ברמות לא תקניות, ונמצא שהחלקות שיער ברזילאיות מכילות פורמלדהיד.

למרות שמינהל המזון והתרופות האמריקאי מפקח על קוסמטיקה, יכולתו מוגבלת שכן הוא יכול רק להוציא מוצרים לא בטוחים מהשוק ברגע שהוכח שהם אכן כאלה. בניגוד לתרופות, מוצרי קוסמטיקה לא צריכים לעבור ניסויים קליניים לפני שהם יוצאים לשוק.

חומרים מסוכנים חדשים שנמצאים במוצרי טיפוח אישיים כמו שמפו, קרמים לפנים, ניחוחות, אפטרשייב, דיאודורנטים, הם פתלטים. פתלטים הם כימיקלים שמשמשים בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר והם נקשרו לעקרות, למומים מולדים ולשיבוש הורמונלי. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) דיווח לאחרונה שלנשים אמריקאיות יש ריכוז גבוה יותר של פתלטים בגוף לעומת שנים קודמות.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00