קבוצת חוקרים אמריקאים מ-Wake Forest School of Medicine שבצפון קרולינה פרסמה החודש עבודה שבמרכזה ניתוח נתונים משולב של שלושה ניסויים שפורסמו על התערבויות לא-פרמקולוגיות לטיפול בגלי חום בגיל המעבר. מטרת העבודה היתה להשוות את יעילות ההתערבויות על מנת לתת המלצות מבוססות מחקר למטופלות. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת הקליני לגיל המעבר Menopause.
החוקרים אספו נתונים מתוך שלושה ניסויים מבוקרים אקראיים שבחנו טיפולים עבור גלי חום (שניים שהשוו דיקור, אחד שהשווה יוגה). כל שלושת המחקרים גייסו נשים לפני גיל המעבר או לאחר גיל המעבר שחוו בממוצע ארבעה גלי חום ביום.
המדד העיקרי עבור כל שלושת המחקרים היה תדירות גלי החום כפי שנמדדו על ידי יומן יומי של גלי החום. המשתתפות במחקר הראשון חולקו באופן אקראי ל-8 שבועות של טיפולי דיקור (התערבות אקטיבית), דיקור דמה (בקרה) או טיפול רגיל. המשתתפות במחקר השני חולקו באופן אקראי ל-10 שבועות של שיעורי יוגה, שיעורי בריאות וחינוך (בקרה) או בקרת רשימת המתנה. במחקר השלישי משתתפות חולקו באופן אקראי ל-6 חודשים של דיקור או רשימת המתנה. על מנת לקבוע מסגרת זמן אחידה עבור אנליזות אלו, נכללו רק 8 שבועות הראשונים מכל שלושת המחקרים.
שלוש ההתערבויות הפעילות ושתי קבוצות הבקרה היו בעלות מגמות דומות מבחינה סטטיסטית באחוז ההפחתה של גלי חום במשך 8 שבועות, בין 35% ל-40%. חמש הקבוצות הללו לא נבדלו זו מזו באופן מובהק, אך כולן הראו ירידה משמעותית יותר בתדירות גלי החום בהשוואה לשלוש קבוצות ההמתנה.
לסיכום, אקופונקטורה, יוגה, והתערבות בריאות פסיכו-חינוכית הראו יעילות דומה מבחינה סטטיסטית לפלצבו בהפחתת גלי חום.
מקור:
