כינים

כינים: המכה שאנחנו עדיין סובלים ממנה

אמנם אנחנו ממזמן כבר לא במצרים, אבל נדמה שמכת הכינים מסרבת לזנוח אותנו. אז מה גורם לכינים? האם באמת זה קשור להזנחה הורית ולחוסר היגיינה? האם יש כאלה שהכינים אוהבות אותם יותר? כל זה ועוד הרבה מעבר כאן

טיפול בכינים. אילוסטרציה

בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב – הכינה לא עפה, לא מזנקת ולא שוחה. היא פשוט מתקדמת והולכת ממקום למקום. הטפיל הקטן הזה ניזון מהדם של האדם שעליו הוא חי, ואין לה שום יכולת קיום לא על גוף של אדם אחר. ולכן ההדבקה נעשית במהלך מגע בין שני ראשים כאשר ראש אחד נגוע. זו הסיבה שהרבה הורים, סבתות, גננות, וכד' נדבקות באופן תדיר בכינים. כינים של הראש לא יכולות להדביק איזורי גוף אחרים, כמו ערווה או שיער גוף – מדובר בזן אחר של כינים כאשר השני לרוב עובר במגע מיני, ואילו הסוג הראשון (כיני ראש) שכיח מאד בילדים אשר נמצאים במסגרות צפופות עם מגע הדוק וכן במי שבא במגע עם ילדים.

הכינים לא נמצאות דווקא על ראשים "מלוכלכים" או חסרי היגיינה. זה לא קשור לנקיון אלא לטיפול ספציפי לטפיל ולהדבקה מאחד לשני. שייער צבוע יכול להידבק אף הוא בכינים – אין שום הוכחה מדעית לכך ששיער צבוע לא נדבק.

שימוש באקונומיקה וחומץ – ממש אבל ממש לא טיפול מומלץ לכינים. אפשר להשתמש בתכשירים המכילים חומץ, ואין מניעה להשתמש בתכשירים "טבעיים" ולא כאלה המכילים חומרים כימיים – אבל מומלץ לא לרקוח כאלה לבד בבית אלא להשתמש בתכשירים מוכנים שעברו התאמה למריחה על פני הקרקפת. מריחת חומרים שאינם מותאמים לקרקפת יכולה לגרום לגירוי משמעותי של העור ולזיהום משני.

הכינים עצמן אינן גורמות למחלות. בעוד שכיני הערווה יכולות לשאת מזהמימם אחרים, ככל הנראה כיני הראש אינן מעבירות את המחלה. כיני ראש גורמות ברוב המקרים לגרד עז בקרקפת. ראוי לציין שהגרד נגרם עקב תגובה אלרגית לכינה, ולא בעקבות הנשיכות על עור הקרקפת. חלק מהאוכלוסייה אינו אלרגי לכיני ראש, ולכן לא ירגישו כלל שנדבקו. גרד כתגובה אלרגית לכינים עשוי להופיע עד כשלושה חודשים לאחר ההדבקה. במקרים נדירים עלול הגירוד לגרום לזיהום דלקתי, בגלל שריטות חוזרת של האיזור ולעיתים על זה מתלבש זיהום חיידקי משני. בחלק מהמקרים ניתן להבחין בפריחה בעורף שנגרמת עקב תגובה להפרשותיהן של הכינים.

קשה לאתר את הכינים על הקרקפת, לעתים גם לאחר בדיקה יסודית של הראש והשיער. הימצאותן של ביצי כינים שטרם בקעו ושל ביצים ריקות לא מספיקה כדי לקבוע אבחנה פעילה בכיני ראש, ואת מאחר וקשה להבדיל בין ביצים שטרם בקעו לבין ביצים ריקות, שעלולות להישאר על השיער גם לאחר טיפול יעיל בכינים. כדי לקבוע שאכן חלה הדבקה בכיני ראש יש לאתר לפחות כינה אחת באמצעות סרוק במסרק צפוף.

כאשר מתעורר חשד להדבקה כדאי לבדוק אם בבסיס השיער ישנן ביצי כינים. בנוסף יש לסרק את השיער במסרק צפוף כדי לאתר ולהסיר את הכינים עצמן. ללא טיפול משלים בתכשיר רפואי עלולות הכינים להמשיך להתרבות על הראש.

איך להיפטר מכיני הראש אחת ולתמיד?

קודם כל להבין שלצערינו – אין זבנג וגמרנו. הכינה מטילה ביצים והביצים, ולעיתים אף הכינים, מפתחות עמידות לחומרים הכימיים אשר נמצאים בתכשירים. הרבה פעמים יש הדבקה חוזרת כיוון שלא כל הילדים באותו המקום מטפלים בבעיה במקביל. יש להבין שטיפול אגרסיבי הוא לא בהכרח יעיל יותר, להיפך – שימוש בחומרים חזקים (חומץ, אקונומיקה, נפט וכד') או אפילו חומרים מבית המרקחת – יכולים לגרום לגירוי משני משמעותי בקרקפת. קשה להיפטר מכיני ראש מאחר שהן מתרבות במהירות ומפתחות עמידות כלפי תכשירים רפואיים קוטלי כינים. על מנת לטפל בכינים נדרשים סבלנות, אורך רוח ובעיקר טיפולים חוזרים ונשנים.

יש שני אמצעים לקטילת הכינים – הדברה כימית (כמו ריסוס לחרקים) ואמצעים פיזיקליים (כלומר "שחונקים" מכנית את הכינה). כיום קיימים תכשירים חדשים המבוססים על סיליקון ושמן. מניחים שכיני הראש לא תפתחנה עמידות נגד תכשירים אלו מאחר שהשפעתם אינה כימית, אלא פיזית.

אחד החידושים מהשנה האחרונה לטיפול בכינים היא משחת איברמקטין שניתנת רק במרשם רופא. איברמקטין משמשת לטיפול בזיהומים שנגרמים מטפילים והיא מחסלת את הכינים בפעם אחת. מורחים, נשארים עם החומר על הקרקפת כ-15 דקות ושוטפים.

לאחר שווידאתם שילדכם אכן נדבק בכינים תוכלו לטפל בו בבית באמצעות סירוק במסרק צפוף או באמצעות תכשיר קוטל כינים. חשוב להבין כי אף אחת מהשיטות אינה מגנה בפני הדבקה חוזרת. ניתן להשלים את הטיפול עם חומרים טבעיים כמו שמן עץ התה, שמן מנטה או שמן רוזמרין, שנמצאו יעילים במניעת הדבקה חוזרת, כמו גם עם שמפו יומיומי שמכיל ריכוזים גבוהים של שמן רוזמרין.

מאחר וכיני הראש אינן שורדות לאורך זמן כשאינן נמצאות במגע עם הקרקפת, אין צורך לכבס כלי מיטה או בגדים שבאו במגע עם הכינים. יחד עם זאת, אם מבצעים חיטוי יסודי יש לאוורר את האריגים תחילה במשך 3 ימים, ורק אז לכבס במשך חצי שעה, בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס.

טיפים מאמא שגידלה ארבעה ילדים (ונדבקה לא מעט בחייה בכינים)
  • סירוק הקרקפת במסרק סמיך עדיין נותר הטיפול הבסיסי והיעיל ביותר נגד כינים.
  • יש לחזור על הטיפול אפילו יומיומית, על מנת לתפוס במסרק גם כינים קטנות שלא בקעו. ניתן להעזרר גם בהסרה מכנית של הביצים באופן ידני (ביצים אשר נמצאות במרחק מהקרקפת –  יש סיכוי שאינן חיות, ואילו ביצים קרובות לקרקפת חיות בדכ')
  • במידה ויש קשרים בשיער או הפרשות שנדבקו לקרקפת כתוצאה מזיהום משני – יש לטפל בזיהום, להשתמש במרככי שיער ולסרק את השיער בעדינות – אין צורך לחרוט את הקרקפת ו/או לתלוש שיער בצהליך. החל החשוב הוא החזרות ולא האגרסיביות.
  • מומלץ להשתמש בחומרים קוטלי כינים (לרוב מכילים פרמטרין בריכוזים שונים) כאשר יש למרוח על פני עור הקרקפת ולעסות לתוך הקרקפת (בהנחה שהקרקפת איננה פצועה!) ולחזור על שימוש בחומר רק לאחר עשרה ימים. בין לבין ניתן להמשיך לעשות טיפול במסרק סמיך. במקביל להמשיך טיפול מונע פעם-פעמייים בשבוע.
  • להשתמש בטיפול דוחה כינים כמו שמן רוזמרין על בסיס קבוע וכן ללכת עד כמה שניתן עם שיער אסוף למסגרות עמוסות ילדים.
  • אפשר לשלב שימוש בקוטלי כינים אורגניים-טבעיים (סיליקון, חומץ, שמן מנטה, שמן רוזמרין) – אבל לא מומלץ בשום פנים ואופן לרקוח לבד בבית, אלא להשתמש בתכשירים שעברו התאמה מבחינת ריכוז ואיכות לשימוש על פני עור הילדים (שימוש בתכשיר לא מבוקר עלול לגרום לגירוי של הקרקפת ולאו דווקא ליעילות).

המאמר נכתב באדיבות ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00