בתחילת השבוע שעבר העניק ה-FDA אישור לחברת פייזר, לפיו תרכיב החיסון שלה לקורונה הוא במעמד של אישור מלא ולא עוד באישור לשימוש חירום. האישור המלא לתרכיב החיסון עשוי, כך על פי הערכות בארה"ב וגם בישראל, לשפר את היענות הציבור להתחסן. הודעת מינהל המזון והתרופות האמריקאי הדגישה עם הענקת האישור המלא כי הוא "עומד בסטנדרטים הגבוהים של בטיחות ויעילות".
קודם לכן אישור החירום מה-FDA ניתן בחודש דצמבר 2020 ומאז יותר מ-200 מיליון מנות של תרכיב "פייזר" סופקו לארה"ב ועוד כמה מאות מיליוני מנות נוספות ברחבי העולם. האישור ניתן בעקבות נתונים מעודכנים מהניסויים הקליניים של "פייזר", שבהם משתתפים 44,000 נסיינים מארה"ב, האיחוד האירופאי, טורקיה, דרום אפריקה ודרום אמריקה. החברה דיווחה כי הנתונים המעודכנים מראים כי לאחר המנה השנייה יעילות החיסון במניעת הדבקה עומדת על 91%, ירידה קלה לעומת ה-95% שדווחו כאשר מינהל התרופות האמריקאי העניק את אישור החירום בחודש דצמבר. הנתונים החדשים אינם מתייחסים לירידה ביעילות החיסון עם הזמן כפי שנצפתה, אך "פייזר" הודיעה שתפעל לפיכך לקבל גם אישור ייעודי להעניק מנת בוסטר שלישית ומעודכנת.
ד"ר פיטר מארקס, הממונה על מתן אישורים רגולטוריים לחיסונים ב-FDA, מסר: "הציבור והקהילה הרפואית יכולים להיות בטוחים שלמרות שאישרנו את החיסון הזה במהירות, הדבר נעשה תוך שמירה מלאה על הסטנדרטים הגבוהים שלנו לחיסונים בארה"ב", אמר ד"ר מארקס. פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וראש צוות המומחים הלאומי להתמודדות עם הקורונה, בירך על מתן האישור הקבוע, תוך תקווה כי "אחרוני המהססים יבחרו כעת להתחסן וכדאי שיעשו זאת מהר כי ההדבקה בישראל קרובה לשיא".
ואכן, אחת הטענות של מתנגדי החיסונים היא שפיתוח החיסון נגד קורונה נעשה מהר מדי ועם קיצורי דרך ששמים בספק את בטיחותו. תהליך פיתוח ואישור של תרופה נמשך בדרך כלל כמה שנים ואפילו עשורים, ואילו את החיסונים הראשונים שניתנו נגד קורונה פיתחו, בדקו וקיבלו אישור לראשונה בתוך 11 חודשים.
מאמר שפורסם ב-Science News מפרט כיצד החיסון פותח כל כך מהר. למעשה, קיצורי הדרך ועיגולי הפינות לא היו בצד המדעי, או בצד של בדיקות הבטיחות, אלא בנכונות מינהל המזון והתרופות האמריקאי לקצץ בביורוקרטיה. במקום שתוצאות הניסויים הקליניים יחכו לחוות דעת של מומחים לאורך חודשים ארוכים, ה-FDA פעל במהירות כדי לעבור על תוצאות הניסויים ולקבל את ההחלטה לגבי בטיחות השימוש בהם.
כשמשווים את החיסונים החדשים לתרופות שמשתמשות באותה טכניקה ושעברו תהליך פיתוח ואישור רגיל, רואים שפיתוח ואישור חיסוני הקורונה לקח ארבע שנים פחות מהתהליך של פיתוח ואישור תרופות דומות בעבר.
פענוח ההרכב הגנטי של הנגיף
ההרכב הגנטי של הנגיף פוענח כבר בתחילת ינואר 2020. לשם השוואה, פענוח ההרכב הגנטי של הגנום האנושי לקח 13 שנה. בשל ההתקדמות במחשוב, התהליך כולו יכול לקחת כיום מספר שעות. ברגע שהמדענים פענחו את הרצף הגנטי של חלבון הספייק, בו משתמש הנגיף כדי לחדור לתאים, היה בידיהם מרכיב המפתח לפיתוח החיסון. הידע הזה הגיע מעשרות שנים של חקר נגיפי קורונה מזנים שונים, כולל שני מינים שגרמו להתפרצויות מחלה באנשים, SARS ו-MERS. מחקרים אלה זיהו את צורת החלבון הטובה ביותר לשימוש בחיסון, הצורה יציבה שמתקבלת בדיוק לפני שהנגיף נדבק לתא שהוא עומד לחדור אליו.
החיסונים המסורתיים שנעשה בהם שימוש עד עתה מכילים חיידקים ונגיפים מוחלשים או מתים שאינם מסוגלים להזיק לגוף. מערכת החיסון היתה מתוודעת אליהם ואז מפתחת עמידות כנגדם. הבעיה היא שלוקח זמן רב למצוא את הדרכים להחליש חיידקים ונגיפים בדיוק במידה הנכונה, ולא קל גם לגדל אותם מלכתחילה. לכן, החיסונים שפיתחו חברות פייזר ומודרנה במהירות הבזק הם חיסונים מסוג חדש, חיסוני mRNA.
מערכת שינוע של ה-mRNA
ברגע שנמצא הרצף הגנטי לייצור חלבון הנגיף, צריך להחדיר אותו למשהו שיוביל אותו לתאים כדי ליצור את התגובה החיסונית. תחום זה נחקר כבר כ-15 שנים במסגרת המחקר על מחלת האיידס וכבר פותחו אמצעים רבים שמסוגלים להחדיר mRNA לתוך תאים. התאים מייצרים מה-mRNA חלבונים שמערכת החיסון של הגוף מזהה כזרים ותוקפת אותם.
ה-mRNA שמקודד לחלבוני הספייק של נגיף הקורונה ארוז בתוך בועות זעירות של שומן. נעשה שימוש בבועות שומן אלו בעשרות תרופות מאושרות או תרופות שמחכות לאישור. החשיבות של בועות השומן היא ש-mRNA הוא חומר רגיש שמתפרק במהירות. אם מזריקים רק את ה-mRNA לגוף, הוא מתפרק לחתיכות לא מזיקות שהגוף ממחזר.
בסיס מדעי של מחקרי עבר
שני טיפולים מרכזיים סללו את הדרך לפיתוח חיסוני הקורונה. הראשון, שימוש ב-mRNA כטיפול נגד מחלות זיהומיות. החברה הגרמנית CureVac היתה החברה הראשונה שפיתחה חיסון mRNA שנוסה על בני אדם. החיסון שפיתחה היה נגד כלבת והוא נוסה לראשונה על בני אדם בשנת 2013. עוד בשנת 1971, חוקרים הזריקו לעצמם mRNA והראו שהמולקולה בטוחה לבני אדם.
הטיפול השני הוא פטיסיראן, תרופה המבוססת על RNA למחלת תורשתית נדירה אך קטלנית, שבה חלבונים עמילואידיים מצטברים בעצבים ובחלק מהאיברים. תרופה זו משתמשת בחלקיקי שומן זעירים כדי לעטוף את ה-RNA וניסויים קליניים הראו שאין לטיפול תופעות לוואי ארוכות טווח. כעבור שש שנות ניסויים, ה-FDA אישר את התרופה.
המתנדבים הצביעו ברגליים
במקרה של חיסוני הקורונה, נחסך זמן רב של המתנה שמאפיין את רוב הניסויים הקליניים בבני אדם. בשל מצב החירום, כמעט חצי מיליון אנשים בארה"ב לבדה התנדבו להשתתף בניסויים בתוך זמן קצר מאוד. המתנדבים היה מהיר ונעשה דרך אתר אינטרנט של משרד הבריאות. לדוגמה, לקח פחות מ-16 שבועות לגייס ולרשום יותר מ-43,000 מתנדבים לשלבים האחרונים של בדיקת החיסון של פייזר. לשם השוואה, כאשר החל גיוס מתנדבים לניסויים קליניים של חיסון ה-mRNA נגד כלבת בשנת 2013, נדרשו 813 ימים עד שנרשמו 101 משתתפים. כלומר, גיוסם המהיר של המתנדבים חסך כמעט שנתיים בתהליך.
תוצאות מהירות
גורם נוסף שהאיץ את תהליך בדיקת החיסונים היה קשור לנגיף עצמו – המהירות שבה הוא מתפשט. המדענים יכלו להתחיל לחשב את יעילות החיסון כאשר מספר גדול מספיק של אנשים בקבוצה שקיבלה פלסבו, במקום החיסון, נדבק באופן טבעי. בנגיפים שמתפשטים לאט יותר, כמו HIV או נגיף הפפילומה, שמועברים ביחסי מין, זה יכול לקחת זמן רב. לעומת זאת, בנגיף הקורונה, אשר מועבר על ידי דיבור או נשימה, זה קורה הרבה יותר מהר. בניסויים של החיסון נגד נגיף הפפילומה לקח כשנה וחצי עד שקבוצת הביקורת הגיעה לאחוז הדבקה של 3.8% שאפשר לחשב את יעילות החיסון. לעומת זאת, בניסוי הקליני של החיסון של "פייזר", הגיעו למצב המאפשר את חישוב היעילות של החיסון תוך 105 יום בלבד בגלל שנגיף הקורונה מידבק מאוד. כלומר, נחסכה יותר משנה.
עקפו את התור
בדרך כלל, לוקח ל-FDA עשרה חודשים לאשר תרופה או טיפול חדשים. אולם, במקרה של הקורונה, כל חיסוני הקורונה קודמו לתחילת התור. החיסון של "פייזר" אושר בנוהל חירום 21 יום אחרי שהוגש, והחיסון של מודרנה אושר אחרי 19 ימים בלבד. בחישוב גס, נחסכו כמעט ארבע שנים בתהליך פיתוח ואישור החיסונים לקורונה בהשוואה לחיסונים אחרים. עם מוסיפים לזמן זה את 11 החודשים שלקח הפיתוח של החיסון, מגיעים לחמש שנים, וזה בסך הכל שנה פחות מהזמן שנדרש לקבל אישור לתרופה פטיסרן שהוזכרה קודם לכן.
בנוסף, ארה"ב הכריזה על מבצע Warp Speed שנועד להקל להאיץ את הפיתוח של חיסונים, טיפולים ואבחונים לנגיף הקורונה, וכן את הייצור וההפצה שלהם. המבצע נועד לקדם ייצור המוני של מספר חיסונים על סמך ראיות ראשוניות המאפשרות הפצה מהירה יותר, אם ניסויים קליניים יאשרו שאחד החיסונים בטוח ויעיל. מבצע זה גרם לחיסונים להיות בזמינות של חיסון בר קיימא כמה חודשים לפני לוחות זמנים טיפוסיים.
לסיכום, עשרות שנים של עבודת מחקר קודמת, בשילוב עם נגיף שמתפשט במהירות, נכונות ציבורית לעזור ו-FDA שמקדם את החיסונים לקדמת התור הם שהביאו לפיתוח המהיר של החיסון נגד קורונה, ולא דילוג על שלבי בטיחות.
זה רק אומר שתרופות רבות יכולות להיות מאושרות הרבה יותר מהר, למנוע סבל ואולי גם מוות של חולים , והאישור מתמשך רק בגלל סחבת בירוקרטית.