ויטיליגו (בהקת) היא מחלת עור כרונית הגורמת לאובדן צבע העור. אזורים שונים בעור הופכים לבהירים כתוצאה מהרס עצמי של התאים לייצור מלנין, האחראי על צבע עורנו. חולי ויטליגו שעמידים לטיפולים קונבנציונליים יכולים להיעזר בטיפול חליפי במיקרופיגמנטציה, מעין כתובת קעקע רפואית.
על מנת לבחון את היתרונות והסיכונים של מיקרופיגמנטציה לטיפול בויטיליגו עמיד, בוצע מחקר שבחן 25 נגעים של 14 מטופלים (עם סוג עור Fitzpatrick III ו-IV). המטופלים עברו מיקרופיגמנטציה באמצעות מכשיר קעקוע אלקטרוני בין דצמבר 2018 לבין מארס 2019.
הערכת התגובה לטיפול התבצעה על ידי בחינת ההתאמה של צבע הנגע המטופל לעור הבריא שהקיף את הנגע תוך שימוש בדירוג עם ארבע דרגות (לא טוב, סביר, טוב ומצוין). התאמה מצוינת הושגה ב-80% (20/25) מהמקרים. הכאב במהלך הטיפול היה משמעותי, אך לא נדרשה הרדמה מקומית. נפיחות ואודם מקומי מיידי התפתחו בעקבות כל טיפול, אך החלימו לאחר מספר ימים. סך הכל, הטיפול היה נסבל.
המחקר היה מוגבל בכך שכלל גודל מדגם קטן, בכך שלא היתה בו קבוצת ביקורת ובכך שהתבצע מעקב קצר בלבד אחרי המטופלים לאחר הטיפול.
החוקרים סיכמו כי תוצאות המחקר הראו שמיקרופיגמנטציה היטיבה עם המטופלים שסבלו מויטיליגו עמיד עם עור בהיר עד כהה בצורה מתונה. בחירת הפיגמנט, עומק ההחדרה ובחירת חלקי גוף מתאימים לטיפול היו תהליכים קריטיים להצלחת הטיפול.
