"מציאת הדרך הטובה ביותר לזהות מי נמצא בסיכון לפתח מחלת לב יכולה לעזור לקבוע מה צריך לעשות כדי להפחית את הסיכון שלהם", אמרה מחברת המחקר הראשית ד"ר סאדיה חאן, פרופסור לרפואה מונעת בבית הספר לרפואה וקרדיולוגית באוניברסיטת נורת'ווסטרן פיינברג. "ממצא זה יכול לסייע לרופאים ולחולים בניהול הסיכון למחלות לב, שהן סיבת המוות המובילה בארה"ב". המחקר פורסם ב-23 במאי בכתב העת JAMA.
נכון לעכשיו, אמצעים קונבנציונליים המודדים ומעריכים גורמי סיכון, כגון לחץ דם וכולסטרול, משמשים את הרופאים כדי לקבוע את הסבירות של אדם לפתח מחלת לב כלילית או חסימות של העורקים בלב. עם זאת, אנשים מסוימים עשויים לחוות התקף לב או בעיית לב קשורה, מבלי שאחד מאותם גורמים קונבנציונליים יגרום לו או ינבא אותו.
מכיוון שהסיכון למחלות לב יכול לעבור בתורשה, מדענים היו אופטימיים שהגנטיקה של אדם יכולה לנבא מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר, אמר חאן. הוצע כי דירוגי סיכון פוליגניים – אוסף של יותר מ-6 מיליון וריאנטים גנטיים נפוצים הקשורים למחלות לב – יכולים לשמש פריצת דרך פוטנציאלית לרפואה מותאמת אישית.
המחקר החדש של נורת'ווסטרן משווה ישירות גנטיקה והדמיות CT להערכת משקעי סידן בעורקים הכליליים ומדגים כי הדמיית CT הצליחה יותר מאשר גנטיקה בניבוי הסיכון למחלות לב בגיל העמידה.
"ממצאים אלה תומכים בהמלצות לשקול הדמיית CT כדי לחשב את הסיכון למחלות לב בחולים בגיל העמידה כאשר מידת הסיכון שלהם אינה ודאית או בטווח הביניים", אמר חאן.
