לקורונה יש השפעות חמורות יותר על אנשים בעלי מחלות רקע שונות. בעבר חשבו שחולים במחלות אוטואימוניות נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים לפתח מחלה קשה, משום שחלק מהתחלואה הקשה בקורונה מקורה בפעילות יתר של מערכת החיסון נגד הנגיף, ולא בנגיף עצמו.
לאחרונה פורסם מחקר נוסף שסיפק נתונים מרגיעים על התחלואה בקורונה בקרב חולים עם מחלות רקע אוטואימוניות, אך המחקר הדגיש את הסיכון הפוטנציאלי בשימוש בקורטיקוסטרואידים.
מחקר רטרוספקטיבי של נתונים מכמה מרכזים רפואיים הראה שאין סיכון מוגבר למוות או לצורך לחבר למכשיר הנשמה חולי קורונה הסובלים ממחלות רקע אוטואימוניות או ממחלקות דלקתיות כרוניות. עם זאת, טיפול סיסטמי בקורטיקוסטרואידים העלה את הסיכון לכך באופן משמעותי בקרב חולים אלה.
תוצאות דומות נצפו במחקר שפורסם בקיץ שעבר על ידי אותה קבוצת חוקרים מבית החולים מאונט סיני בניו יורק, לפיו לחולים עם מחלות מעי דלקתיות בארה"ב הסיכון למחלה קשה או תמותה מקורונה היה גבוה פי 1.7 לעומת חולים ללא מחלות רקע, אך הסיכוי למחלה קשה או תמותה בקרב חולים שטופלו בסטרואידים מערכתיים היה גבוה פי 6.9.
בהמשך למחקר זה, עלו חששות לגבי סיכון מוגבר אצל חולים עם מחלות של מערכת החיסון לחלות בקורונה קשה, ואשר נוטלים תרופות שמחלישות את פעילותה של המערכת החיסונית. לפי המחקר, מחלות דלקתיות אוטואימוניות וכרוניות, השכיחות ב -5% עד 7% מהמדינות המפותחות, קשורות לסיכון מוגבר לזיהום הקשור לדיכוי חיסוני. כדי להתמודד עם החששות הללו, החוקרים ניתחו נתונים מחמישה בתי חולים בניו יורק של חולים שנמצאו חיוביים לקורונה במרץ-מאי 2020.
מחלות הרקע שנבדקו במאמר כללו דלקת מפרקים שגרונית, מחלת מעי דלקתית, סקלרודרמה, פסוריאזיס / דלקת מפרקים פסוריאטית, זאבת, דלקת חוליות מקשחת, וסקוליטיס, , דלקת כלי הדם, מחלת בכצ'ט ודלקת כבד או לבלב אוטואימונית.
במהלך תקופת המחקר, 6,792 חולים אובחנו כחולי קורונה, ו-2.3% (159) סבלו ממחלת רקע אוטואימונית או דלקתית. המחלות השכיחות ביותר היו דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מעי דלקתיות, וזאבת. לנשים לבנות, סובלות מעודף משקל, עם היסטוריה של אסתמה, או עם גידולים, היה סיכון גדול יותר לחלות במחלות רקע אלה.
הסיכון שלהם להתאשפז בבית חולים היה גבוה יותר (84.3% לעומת 68.1%) אך לא היה להם סיכון גדול יותר להזדקק למכונת הנשמה, וגם הסיכון לתמותה לא היה גבוה יותר.
לפי המחקר, לא היה קשר בין מחלת רקע אוטואימונית או דלקתית לתוצאות הקורונה (הנשמה או מוות), אך הודגם קשר משמעותי בין המחלה לבין כמה גורמים אחרים: גיל מעל 70, גברים, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלת כליות כרונית, מחלקת ריאות חסימתית כרונית, והשמנת יתר.
לגבי טיפולים תרופתיים, בעוד שנטילת סטרואידים הגדילה את הסיכון לחלות בקורונה חמורה, לא נמצא קשר כזה בנטילת תרופות ביולוגיות או מדכאי מערכת חיסון לא ביולוגיים.
מסקנת המחקר היא שחולים עם מחלות דלקתיות אוטואימוניות וכרוניות צריכים להמשיך לקחת את התרופות שלהם במהלך המגפה, אך להפחית את השימוש בקורטיקוסטרואידים למינון הנמוך ביותר האפשרי.
