מחלות זיהומיות

מחלת הנשיקה בגיל ההתבגרות וטרשת נפוצה בהמשך החיים

מחקרים חדשים מצביעים על כך שמחלה נגיפית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית בילדים ונוער מעלה את הסיכון לאבחון טרשת נפוצה בבגרות

הדמיה של נגיף אפשטיין-בר, הגורם למחלת הנשיקה. אילוסטרציה
הדמיה של נגיף אפשטיין-בר, הגורם למחלת הנשיקה. אילוסטרציה

טרשת נפוצה היא מחלה מערכת העצבים המרכזית המשפיעה על המוח וחוט השדרה. כ-3 מיליון בני אדם ברחבי העולם וכ-5,000 בני אדם בישראל לוקים בטרשת נפוצה. כיום, אין תרופה לטרשת נפוצה, אך קיימים מספר טיפולים שמקלים על התסמינים או מפחיתים את תדירות הופעתם.

התסמינים הראשוניים של טרשת נפוצה קשורים לרוב לראייה כמו ראייה כפולה או מטושטשת, אך המחלה יכולה להשפיע כמעט על כל חלק בגוף, תלוי אילו חלקים של מערכת העצבים המרכזית פגועים. תסמינים נוספים כוללים בעיות באיזון וחולשת שרירים, עייפות, חוסר תחושה או נמלול.

המחלה היא אוטואימונית, ואצל אנשים עם טרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת בטעות את ציפוי המיאלין של מערכת העצבים המרכזית. מיאלין מגן על העצבים ומסייע להודעות לעבור בין המוח לשאר הגוף. כאשר ציפוי המגן ניזוק, הוא יכול להאט, לשנות או לעצור את ההודעות הללו. הגורם לטרשת נפוצה אינו ידוע, אך נראה ששילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים אחראי להתפתחות המחלה.

טריגר נגיפי

מחקר שנערך בשוודיה בדק נתוני תיעוד הבריאות של כמה מיליוני אנשים שנולדו בין 1970 ל-1994. הנתונים מצביעים על כך שמספר זיהומים נגיפיים חמורים בגיל ההתבגרות עלולים להיות גורמי סיכון לאבחון טרשת נפוצה בשנים מאוחרות יותר. המחקר, שפורסם בכתב העת Brain  מצא שאירועים הגורמים לדלקת של מערכת העצבים המרכזית יכולים להגביר את הסיכון לאבחון טרשת נפוצה.

מונונוקלאוזיס זיהומי ("מחלת הנשיקה") שנגרם על ידי נגיף אפשטיין-בר (EBV) מציג את הקשר המשמעותי ביותר לאבחון טרשת נפוצה. המחקר מצא גם סיכון מוגבר הקשור לסוגים אחרים של זיהום וטראומת ראש בשנות העשרה. מחברי המאמר מציינים  שאחת הבעיות העיקריות בחקר גורמי הסיכון של טרשת נפוצה היא שהם יכולים להתרחש שנים רבות לפני אבחון המחלה כיוון שיש לה תקופה ממושכת של התפתחות לפני שהתסמינים ניתנים לאבחון.

מחקר אחר, שהתפרסם בכתב העת JAMA Network Open, עוסק גם הוא בהשפעת זיהומים נגיפיים בשנות העשרה על הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה בגיל מבוגר יותר. עבור מחקר זה, שכלל כמעט 2.5 מיליון אנשים בשוודיה, החוקרים בחנו נתונים על מחלת הנשיקה שאובחנה בבית חולים בילדים עד גיל 10 ובמתבגרים בגילאי 11-19. לאחר מכן הם השוו מידע זה לאבחנות טרשת נפוצה מאוחר יותר בחיים.

כדי להבין את ההשפעות הגנטיות והסביבתיות, החוקרים כללו אחים במחקר. אם אח אחד חולה במחלת הנשיקה ובהמשך חייו מפתח טרשת נפוצה, בעוד שהאח שני אינו חולה במחלת הנשיקה ואינו חולה בטרשת נפוצה, הדבר יצביע על כך שהמחלה הנגיפית אחראית לטרשת, ולא נטייה גנטית. במהלך תקופת המחקר, 5,867 אנשים קיבלו אבחנה של טרשת נפוצה אחרי גיל 20 שנים. ילדים ובעיקר בני נוער שחלו במחלת הנשיקה היו בסיכון גבוה יותר לחלות בטרשת נפוצה.

מסקנת המחקר היא שזיהום בנגיף EBV בגילאי 11-15 היה קשור לעתים קרובות לאבחון טרשת נפוצה מעל גיל 30 שנים. הבנת גורמי הסיכון והטריגרים לטרשת נפוצה חשובים לפיתוח אסטרטגיות למניעת הופעת המחלה. מגבלות המחקר היו שנכללו רק מקרי מחלת נשיקה חמורים שהביאו לאשפוז ולא מקרים קלים יותר. בנוסף, רק מחקרים מאובחנים של טרשת נפוצה נכללו במחקר שכן אין אפשרות לזהות מקרי טרשת נפוצה עם תסמינים קלים.

החוקרים סבורים שגיל ההתבגרות מייצג תקופה של רגישות מוגברת לחשיפות שעלולות לגרום לטרשת נפוצה והם מנסים כעת לאפיין טוב יותר את החשיפות הסביבתיות הקשורות לסיכון טרשת נפוצה. ההשפעה של זיהום נגיפי חמור על בריאותם העתידית של ילדים ובני נוער הולכת וגוברת לאור העלייה ברמות נגיף הקורונה שמסתובב בקרב בני נוער, וקיים חשש שזה עלול להוביל לגל במקרי טרשת נפוצה בעתיד.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

  1. זוהי ממש הפתעה

0:00
0:00