מחלת פרקינסון היא הפרעה מוחית. הסימפטומים הבולטים של מחלת פרקינסון הם רעידות בלתי נשלטות, איטיות תנועתית ותחושה שכפות הרגליים דבוקות לקרקע – כולם נובעים מאובדן נוירונים באזור במוח המסייע לשלוט בתנועה. עם זאת, חוקרים רבים מאמינים כי ההפרעה הניוונית של מערכת העצבים עשויה להתחיל הרחק מהמוח – במעיים – ושנים לפני הופעת הסימנים הנוירולוגיים הראשונים.
ממצאים חדשים של החוקרים דיוויד זולצר ודריטן אגליו מוסיפים לראיות התומכות בהשערה זו – ומראים כי מה שמעורר שינויים ראשוניים במערכת העיכול בפרקינסון יכול להיות התקפה חיסונית מוטעית. "אם זאת תחילתה של פרקינסון אצל אנשים רבים, נוכל לזהות מי חולה במחלה לפני שהיא בכלל מגיעה למוח, בתקווה לעצור אותה", אומר זולצר. הממצאים החדשים פורסמו ב-18 באוגוסט בכתב העת Neuron. התאוריה כי מחלת פרקינסון מתחילה במעי, שהוצעה במקור לפני 20 שנה, החלה לסקרן את זולצר לאחר שמחקרו הצביע על תפקיד של תגובה אוטואימונית בפרקינסון.
בפרקינסון, חלבון בשם ״אלפא-סינוקלאין״ מתקפל בצורה שגויה, מצטבר בתוך תאי עצב ומרעיל לאט לאט את התאים. מעבדתו של זולצר בשיתוף פעולה עם אימונולוגים במכון לה הויה לאימונולוגיה הראתה כי חלקים קטנים של אלפא-סינוקלאין שלא קופל כהלכה יכולים להופיע גם בחלק החיצוני של תאי העצב, מה שהופך את הנוירונים לפגיעים להתקפה מצד מערכת החיסון. ההתקפה החיסונית עלולה לגרום נזק חריף יותר לנוירונים מאשר הצברים התוך תאיים של אלפא סינוקלאין.
"הדם של חולי פרקינסון מכיל לעתים קרובות תאים חיסוניים שמוכנים לתקוף את הנוירונים", אומר זולצר, "אבל לא ברור היכן ומתי הם נוצרים". המעי היה אפשרות מסקרנת כתשובה לשאלה זו מכיוון שהוא מכיל את אותם הנוירונים ומכיוון שרוב חולי הפרקינסון חווים עצירות שנים לפני הופעת הסימפטומים במוח ואבחון המחלה.
