מחקרי עבר הראו כי מידת הנזק לשריר הלב לאחר התקף לב משתנה בהתאם לשעה ביום בה התרחש ההתקף. התקפי בוקר נמצאו כגורמים לנזק משמעותי יותר ולתוצאות גרועות יותר ביחס להתקפים בשעות אחרות. עם זאת, הסיבה לכך נותרה לא ברורה עד היום.
"אם יש לך התקף לב בבוקר, יש לך סיכוי גבוה יותר לסבול מהפרעות קצב קטלניות, אי ספיקת לב, ומוות. השאלה ששאלנו היא 'למה?'", אמר פרופסור הולגר אלטשיג שהוביל את המחקר.
במחקרם, זיהו החוקרים אינטראקציה מיוחדת בין שני חלבונים שנקראים BMAL1 ו-HIF2A. הם מאמינים כי אינטראקציה זו עשויה להסביר את ההבדל בחומרת התקף הלב כתלות בשעה ביום בה הוא התרחש. BMAL1 הוא חלבון שקשור למערכת הצירקדית, האחראית על ויסות מחזורי שינה וערות בגוף, חילוף חומרים ושחרור הורמונים. HIF2A הוא חלבון המסייע לגוף להסתגל למצבים של חסר בחמצן על ידי עידוד יצירה של תאי דם אדומים חדשים.
התקפי לב מתרחשים כאשר זרימת הדם ללב נחסמת ושריר הלב מתחיל למות מחוסר בחמצן. במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature, החוקרים גילו כי אינטראקציה זו בין שני החלבונים מווסתת את האופן שבו תאי הלב מגיבים לרמות חמצן נמוכות לאחר התקף לב. הם עושים זאת על ידי שפעול של גנים מסוימים כמו גן שנקרא "אמפירגולין".
"תגלית זו פותחת דרכים חדשות לטיפול בהתקפי לב", אמר אלטשיג. "הממצאים שלנו מדגישים את הפוטנציאל של שימוש בתרופות ממוקדות כלפי חלבונים אלה כדי להפחית את חומרת התקפי הלב כאשר הן ניתנות בזמנים ספציפיים."
