מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אורגון שבארצות הברית ופורסם בכתב העת World Psychiatry, מצא כי לאנשים שנדבקו בנגיף הקורונה הייתה עליה של כ-25% בסיכון לפתח הפרעות פסיכיאטריות בארבעת החודשים שלאחר ההדבקה, בהשוואה לאנשים שלקו בזיהומים אחרים של דרכי הנשימה. הממצאים הללו תומכים במחקרים קודמים שבדקו את הקשר בין הפרעות פסיכיאטריות לבין תחלואה בקורונה, למרות שהמחקר הנוכחי מצא קשר חלש יותר בין הנושאים בהשוואה למחקרים הקודמים.
החוקרים מצאו כי חולי קורונה פיתחו מחלה פסיכיאטרית בשיעור של 3.8% בהשוואה לשיעור של 3% בקרב חולים בזיהומים נשימתיים אחרים. ההפרש של 0.8% מסתכם בעליה של כ-25% בסיכון היחסי. החוקרים בחנו באופן פרטני הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח ומצאו עליה קטנה אך בעלת חשיבות בסיכון להפרעות חרדה, ולא מצאו שינוי בהפרעות מצב רוח.
תוצאות המחקר מדגימות את הצורך של חולים ושל רופאים להיות יותר אקטיביים בכל הנוגע בטיפול בבריאות הנפש בעקבות תחלואה בקורונה. אם המטופלים שהחלימו מקורונה מרגישים תופעות של חרדה, או שינויים בדרך ההתנהלות של חיי היומיום מבחינה פסיכיאטרית, ההמלצה היא לבקש עזרה ולא להזניח את המצב. ועבור רופאים, ההמלצה היא להיות אקטיביים ומודעים לתופעה ולבדוק את המצבים הפסיכיאטרים האלה אצל המטופלים שהחלימו מקורונה.
בנוסף חשוב שהסביבה הקרובה של האנשים שהחלימו מקורונה תהיה מודעת לתופעה של התפתחות מצבים פסיכיאטריים בקרב מחלימי קורונה. כמובן שזה לא אומר שכל אדם שהחלים מקורונה יחווה הפרעות חרדה או תופעות פסיכיאטריות אחרות, אך אם ישנו חשש לבן משפחה או חבר, בהחלט מומלץ לשקול לחפש טיפול או להציע עזרה לאותו אדם.
