השבוע הסרנו את המסיכות ונראה שהמגיפה כבר מאחורינו. יותר משנתיים לאחר הופעת הקורונה, עם 18 מיליון מתים בעולם ולמרות גילוי החיסון במהירות שיא, יש עדיין תעלומות רבות לגבי הנגיף והמגיפה שהוא גרם.
אתר האינטרנט Stat בחן שש תעלומות כאלו, הנעות בין שאלות טכניות כמו מקור הנגיף והסיבות ללונג קוביד, לשאלות פילוסופיות הנוגעות לאמון במוסדות הציבוריים שמובילים את מדיניות הטיפול במגיפה. התשובות לשאלות אלו בסופו של דבר יקבעו את מערכת היחסים שלנו עם הקורונה וכיצד נילחם במגיפה עתידית.
כיצד יתפתח הנגיף הבא?
התחזיות נשענות על ההנחה שנגיפים רק רוצים לשכפל את עצמם ולהתפשט והם יצליחו בכך אם יהפכו למידבקים יותר או אם יצליחו להדביק אנשים עם רמה מסוימת של הגנה. בקפיצה מאלפא לדלתא ולאומיקרון, הנגיף השתמש בשתי האסטרטגיות. כעת בשל מספר האנשים שרכשו חסינות באמצעות חיסון או זיהום קודם, ייתכן שהאסטרטגיה הטובה יותר של הנגיף היא ליצור גירסה שיכולה לברוח מחסינות. במקרה כזה, ייתכן שיהיה צורך לעדכן את החיסונים.
ככל שהם צוברים מוטציות, נגיפים יכולים לקלוט תכונות חדשות, אך גם לוותר על תכונות קודמות. תיתכן למשל גירסה שטובה מאוד בהדבקת תאים באף ובגרון, אך היא לא תגרום למחלה קשה לעתים קרובות. יש גם גבול לכמה נגיף יכול להשתנות ועדיין להיות מסוגל לחדור לתאים שלנו ולייצר בהם עותקים של עצמו.
יחד עם זאת, נגיף קורונה עבר שינויים רבים בחלבון הספייק שלו ועדיין הצליח להדביק תאים, להתרבות ולגרום למחלה. הדבר מעלה את השאלה כמה מוטציות הוא עוד יכול לעבור ועדיין לשגשג?
ישנו גם חשש מפני מיזוג של שני וריאנטים, שיכול להתרחש כאשר שני נגיפים מדביקים אותו תא. כבר תועדו מקרים של "נגיפים רקומביננטיים" כאלה, כולל הכלאות של דלתא ואומיקרון, אך הם לא שינו את מהלך המגיפה.
אחד המיתוסים בנוגע להתפתחות פתוגנים הוא שעם הזמן נגיפים משתנים לוריאנטים פחות מסוכנים. אמנם האומיקרון היה פחות מסוכן מהדלתא, אך נגיפים יכולים לקלוט מוטציות אקראיות שגורמות להם להיות מזיקים יותר. מומחים מזהירים שיש אפשרות שהוריאנט הבא יהיה גם מידבק יותר וגם יגרום למחלה קשה.
איך ייראו גלי המחלה בעתיד?
מנקודת המבט של הנגיף, המגיפה לא הסתיימה, אך עבור אנשים רבים היא כבר לא רלבנטית. אנשים התעייפו מהקורונה ומהשיבוש שגרמה לחייהם, הם נחושים לקבל החלטות בעצמם וחשים פחות פגיעים לנגיף. המנהיגים וראשי מערכות הבריאות יודעים זאת. אפילו מנהיגים פוליטיים ובריאות הציבור יודעים זאת, ואפילו אלה שהסירו את המגבלות אחרונים מבינים שהציבור כבר לא יסכים לצעדים רוחביים משמעותיים, במיוחד הראשונים. פחות סביר שהרשויות יטילו סגרים והגבלות משמעותיות אלא אם כן ממש לא תהיה ברירה.
עד כה, ככל שאנשים רכשו חסינות רבה יותר לנגיף באמצעות חיסון, זיהום או שניהם, הם הפכו פחות פגיעים לנגיף. הוא עדיין מידבק, גם מחוסנים, אבל שיעורי המחלות הקשות, האשפוזים והמוות ירדו בחדות. בשלב הזה, האנשים שמתים הם בעיקר אנשים שסירבו להתחסן.
עדיין צפויים גלים של זיהומים ויהיו גם אשפוזים ומקרי מוות, אבל לא בקנה מידה שראינו לפני הפעלת החיסונים. הנגיף לא יגרום למשבר, אלא למטרד בסדר גודל גדול יותר משפעת עונתית.
חלק מהמומחים סבורים שהקורונה, כמו נגיפים אחרים של מערכת הנשימה, תתגבר בסתיו ובחורף ואז תרד לרמות נמוכות מאוד בשאר ימות השנה, ולדפוסים העונתיים יהיו פערים גיאוגרפיים. מומחים אחרים חושבים שנתמודד עם רמה מסוימת של קורונה בכל השנה עם רמות שיא ושפל משמעותיים במקומות שונים ובזמנים שונים.
כיוונים מטרידים נוספים שנגיף קורונה יכול להתקדם בהם הם התפתחות לתקיפת איברים אחרים במקום דרכי הנשימה, או שימוש בנוגדנים נגד קורונה נגדנו, דבר שיגרום למחלה קשה יותר בחשיפה עתידית לנגיף או עקב חיסון.
אם מעולם לא היה לך קוביד, עד כמה אתה צריך להיות מודאג?
בעקבות גלי הדלתא והאומיקרון האדירים, אנשים רבים הם בעלי חסינות היברידית, הנרכשת באמצעות שילוב של חיסון ואחריו זיהום פורץ דרך, כלומר הידבקות לאחר חיסון. ישנה הנחה שאנשים אלה מוגנים יותר מאשר אנשים שרק נדבקו או רק חוסנו.
האם אנשים שלא חלו ורק חוסנו צריכים לדאוג? רוב המומחים סבורים שאין סיבה לדאוג או להתאמץ להידבק כדי להגביר את החסינות, שכן הידבקות מעלה את הסיכון ללונג קוביד.
שאלה נוספת היא כמה זמן החיסונים יגנו עלינו. כבר ברור שרמות הנוגדנים יורדות די מהר לאחר החיסון, ורמות נמוכות יותר של נוגדנים יכולות לאפשר זיהומים פורצי דרך. אולם לרוב, ההגנה של החיסון באמצעות תאי B ותאי T יעילה נגד מחלות קשות.
איך בדיוק עובר הנגיף מאדם לאדם?
זוכרים את החודשים הראשונים של המגיפה של חיטוי משטחים ושיוף ידיים בלתי פוסקים? כעת ברור שמשטחים מזוהמים הם רק לעתים רחוקות, אם בכלל, האשם. במקום זאת SARS-CoV-2 מועבר בעיקר דרך הזרמים של חלקיקי נשימה בלתי נראים ברובם שכולם פולטים כאשר הם מדברים, שרים, מתעטשים, משתעלים ונושמים. זה יכול לשרוד אפילו בחלקיקים הקטנים ביותר, הנקראים אירוסולים, שיכולים לשהות באוויר פנימי במשך שעות ולהישאף לתוך השקעים העמוקים ביותר של הריאות.
אבל כמה בדיוק נגרמת קוביד-19 על ידי אירוסולים אלה, לעומת חלקיקים גדולים יותר שאינם צפים ונלכדים על ריריות ריריות יותר למעלה בדרכי הנשימה היא שאלה שממשיכה להטריד. "אם שני אנשים קרובים זה לזה ואחד נדבק, אין דרך לדעת אם זה נבע ממגע אחד בשני, נשימה של האירוסולים או ריסוס בטיפות גדולות יותר", אומרת לינסי מאר, מהנדסת סביבה בווירג'יניה טק.
"הבנה מעמיקה יותר של המנגנונים המניעים את ההעברה תהיה שימושית בצורה יוצאת דופן", אומר וינסנט מונסטר, ראש המדור לאקולוגיה של וירוסים במעבדות הרוקי מאונטיין של המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות. "לתשובה לשאלות אלו יש השפעה לא רק על האופן שבו אנו מתמודדים עם SARS-CoV-2 אלא על כל וירוס נשימתי עונתי."
במרץ 2020, מונסטר וצוותו סיפקו כמה מהראיות הראשונות לכך ש-SARS-CoV-2 יכול להישאר באוויר במשך שעות. מאוחר יותר, הם הראו שהאירוסולים האלה הדביקו ביתר קלות אוגרים והפכו אותם לחולים יותר מהוירוס שהחיות אספו ממשטחים. במחקר שפורסם בינואר, הצוות שלו הוכיח לראשונה כי האירוסולים הקטנים ביותר – אלה שגודלם פחות מ-5 מיקרון – מכילים מספיק וירוסים כדי להדביק בעלי חיים אחרים במרחקים של עד שישה רגל לאחר שעה אחת בלבד.
בני אדם הם לא אוגרים, אבל אירוביולוג מאוניברסיטת מרילנד, דון מילטון, השתמש במכשיר שהמציא בשם Gesundheit II כדי למדוד את כמות SARS-CoV-2 בנשימה של סטודנטים ואנשי צוות נגועים. במחקר שפורסם בספטמבר, הצוות שלו מצא יותר וירוסים בתוך חלקיקים קטנים לעומת חלקיקים גדולים יותר.
אוורור וסינון אוויר מנקים את האירוסולים הקטנים ביותר שיכולים לנוע על פני חדרים, אבל יש להם פחות השפעה על חלקיקים גדולים וכבדים יותר, שבדרך כלל נפלטים על ידי אדם על פני כמה מטרים. מסיכות כירורגיות חוסמות את החלקיקים הגדולים יותר, אך אינן טובות בחסימת אירוסולים. N95 ומסיכות בדירוג דומה (כמו KN95 וKF94-) חוסמות את שני סוגי החלקיקים אבל הן יקרות יותר, וזה לא בר קיימא עבור כולם ללבוש אותן בכל עת. עם זאת, השלב האחרון של ההעברה הוא נושא שקשה יותר לחקור, במיוחד עם וירוס הנושא את הסיכון של לונג קוביד.
במסגרת מחקר אחר מתכוונים החוקרים להכניס להסגר חבורה של אנשים שאובחנו לאחרונה עם שפעת למלון יחד עם מתנדבים בריאים למשך שבועיים ולראות מה קורה. התקווה היא שהדבר יאפשר לזהות בבירור באיזו מידה ההעברה בקרב מבוגרים היא באמצעות שאיפה של אירוסולים לעומת העברה באמצעות ריסוס של טיפות לעומת נגיעה במשטחים מזוהמים.
האם נקבל דור חדש וטוב יותר של חיסונים, תרופות ובדיקות?
החדשות הטובות הן שמצב החירום שנוצר על ידי המגיפה אפשר לחוקרים לפתח במהירות מספר סוגים של חיסונים, טיפולים יעילים לנגיף ובדיקות מהירות. החדשות הרעות הן שיהיה קשה להוציא לשוק חלופות חדשות של טכנולוגיות אלו אלא אם כן יבוצעו שינויים גדולים באופן שבו החברה מממנת מחקר, או ש SARS-CoV-2 יתפתח כל כך עד שהתרופות הקיימות כבר לא תעבודנה נגדו.
כן, יהיו טכנולוגיות חדשות, כמו בדיקת SARS-CoV-2 האחרונה שיכולה לזהות את הנגיף בנשימה של מישהו, אבל הבעיות הגדולות בבדיקות החדשות קשורות לתקציבים ולתשתית, לא לטכנולוגיה.
לגבי חיסונים, התמונה מורכבת יותר, אבל אותו רעיון בסיסי חל. טכנולוגיות החיסונים הזמינות כיום מגובות בניסויים קליניים ענקיים ואלה אכן הוזרקו למיליוני אנשים, מה שנותן לרופאים מושג טוב לגבי בטיחותם ותופעות הלוואי שלהם. חלק מהנרשמים החמיצו את גל החיסון הראשון, כמו חיסון Sanofi-Glaxo וזה של Novavax שמחכה כעת לאישור מינהל המזון והתרופות. אבל רישום של חיסונים חדשים יהיה כרוך בעלייה בבקשות לאישור ובביקוש. האם יצרנית תרופות תצטרך לערוך ניסוי חדש, בהשתתפות 30,000 חולים, המשווה את החיסון החדש לזה הישן? האם מספיק אנשים, או חברות הביטוח שלהם, ישלמו פרמיה עבור הזריקה החדשה? ובכל זאת, יש מאמץ גדול לפתח דור אחר, טוב יותר, של חיסונים. התקווה היא לחיסונים שיעניקו חסינות רחבה הרבה יותר נגד זני קוביד חדשים. ארגון הבריאות העולמי אכן עוקב אחר יותר מ-150 חיסוני קוביד שונים בשלבי בדיקה שונים, אבל הדרך שלהם לשוק לא תהיה מהירה או קלה אלא אם כן נגיע לנקודה שבה הם נחוצים נואשות.
ומה לגבי תרופות? הנוגדנים החד שבטיים שהיו התרופות היעילות הראשונות שפותחו נגד SARS-CoV-2 איבדו את יעילותם כאשר זנים חדשים הופיעו. חברות כמו אלי לילי ורגנרון מפתחות עתה תרופות חד שבטיות חדשות.
מספר תרופות נמצאו יעילות במניעת פעילות יתר של המערכת החיסונית הגורמת נזק במקרים הגרועים ביותר של קוביד, כולל הסטרואידים דקסמתזון ותרופות דלקת פרקים Actemra ובריסיטיניב. יש טיפולים חדשים שאוספים עבורם נתונים, כולל תרופה בשם פגאינטרפרון למבדה והנוגד דיכאון פלובוקסמין. מולקולאר פרטנרס ונוברטיס מפתחות טיפול הדומה במקצת לנוגדנים חד שבטיים, אך סביר להניח כי ייכשל ככל שיצוצו זני קורונה חדשים.
בשורה תחתונה נראה כי נקבל יותר טיפולים ויותר חיסונים, אך פיתוח בדיקות טובות יותר הוא עניין של רצון חברתי ופוליטי יותר מאשר של מחקר ופיתוח.
כמה זמן יחלוף עד שהרפואה תבין את הלונג קוביד?
הלונג קוביד נותר עדיין תעלומה, אבל סוף סוף הגענו למה שחוקר אחד מכנה "פירורי לחם על השביל". מדענים מדיסציפלינות רבות מתמודדים עם הניסיון לפצח את אוסף התסמינים הנמשכים אצל עד שליש מהאנשים לאחר זיהום בקורונה, וירולוגים מפנים את תשומת הלב המחקרית שלהם מ-HIV לקורונה, נוירולוגים מנסים להסביר את ההפרעות הקוגניטיביות והפיזיות שהם רואים במרפאות, ואימונולוגים מתגרים בתגובות דלקתיות ואוטואימוניות.
ללא סמנים ביולוגיים מוסכמים, ללא בדיקות הדמיה לפי הזמנה, אלא רק נתונים על תסמיני המחלה, הגיע הזמן שחברות התרופות יבדקו את התרכובות שלהן נגד לונג קוביד. ממשל ביידן הודיע לאחרונה על תכניות להגביר את המחקר בנושא בעקבות ביקורת מצד מטופלים ומומחים שטענו שהקצב שלו איטי מדי.
