מותו של אדם אהוב, חוסר ביטחון כלכלי או תזונתי, או נכות חדשה שפותחה היו כמה מהמנבאים החזקים ביותר לשאלה אם חולה המאושפז עקב הידבקות בנגיף הקורונה יחווה תסמינים של מחלת קורונה ממושכת שנה לאחר מכן, כך מגלה מחקר חדש.
המחקר, שהובל על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, מצא כי מטופלים מבוגרים עם "גורמי לחץ משמעותיים בחיים" – היו בסיכון גבוה לפחות פי שניים להתמודד עם דיכאון, ערפול מוחי, עייפות, בעיות שינה ותסמינים ארוכי טווח אחרים של קורונה, אומרים עורכי המחקר.
המחקר, שפורסם באופן מקוון בכתב העת Journal of the Neurological Sciences (JNS), אישר גם את תרומתם של גורמים נפשיים לסיכון גדול יותר למחלת קורונה ממושכת, בנוסף למחקרים קודמים על גורמי סיכון אחרים – גיל מבוגר יותר, נכות ומקרה ראשוני חמור יותר של תחלואה בקורונה.
"המחקר שלנו ייחודי בכך שהוא בוחן את ההשפעה של גורמי לחץ בחיים – יחד עם מגמות דמוגרפיות ואירועים נוירולוגיים – כמנבאים של לקויות קוגניטיביות ותפקודיות ארוכות טווח", אומרת מחברת המחקר הראשית ג'ניפר א. פרונטרה, פרופסורית במחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת ניו יורק. "טיפולים שמפחיתים את הטראומה של אירועי החיים המלחיצים ביותר צריכים להיות חלק מרכזי בטיפול במחלת קורונה ממושכת, עם מחקר נוסף שנדרש כדי לאמת את הגישות הטובות ביותר."
