הממצאים הבאים מדאיגים: עלייה של 55% בהפרעות אכילה, של 38% באבחנות דיכאון ועלייה של 33% באבחנות חרדה בקרב בני נוער בישראל במהלך מגיפת הקורונה. הנתונים הללו עלו במחקר חדש שנערך במכבי שירותי בריאות ומכון KI ובו בדקו החוקרים אבחנות ושימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב בני הנוער בישראל במהלך המגיפה בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ המגיפה
במחקר בוצע ניתוח נתונים של למעלה מ-200,000 רשומות רפואיות של ילדים בני נוער בגילאי 12-17. רוב העלייה באבחונים נראית בקרב מתבגרות בנות: עלייה של 68% באבחנת דיכאון, עלייה של 67% באבחנת הפרעות אכילה, עלייה של 42% באבחנת חרדה ועלייה של 29% באבחנות הקשורות במצבי דחק במהלך תקופת הקורונה.
הממצאים הראו עלייה ניכרת לא רק באבחנות בריאות הנפש אלא גם בצריכת סוגים שונים של תרופות פסיכיאטריות בתקופת הקורונה בהשוואה לתקופה שלפניה – נצפתה עלייה של 28% במתן תרופות אנטיפסיכוטיות לבני ובנות הנוער. בין השאר, כאמור, נרשמה עלייה של 55% באבחנות של הפרעות אכילה, עלייה של 38% באבחנות של דיכאון ועלייה של 33% באבחנות חרדה.
ד״ר שירה גרינפלד, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס במכבי, ביקשה לחדד: ״במחקר זה לא נבדקו כל האבחנות הפסיכיאטריות והוא אינו כולל את מערך בריאות הנפש הפרטי והאמבולטורי. על כן לא ניתן לשלול תופעות שלא נמדדו כאן ודורשות התבוננות והתייחסות מתאימה״.
"הממצאים המדאיגים מצביעים על הצורך בהיערכות לאומית לא רק כנגד המגיפה אלא גם כנגד ההשפעות הנפשיות שלה", אומר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש תחום בריאות הנפש בקופת החולים מכבי. "הם מדגישים את הצורך בתקצוב תכנית לאומית לטובת התמודדות ומענה למצב הנפשי של הילדים והנוער בישראל".