בדיקת רמות הביטוי של 17 גנים בדם הפריפרי של מושתלי כליה אפשרה אבחון בלתי פולשני של דחיית שתל תת-חריפה ודלקת בשתל. כלי זה יכול להיות כלי יעיל בשביל להעריך את הסיכון לדחייה בהשתלת כליה.
מעקב אחרי ביופסיות יכול להצביע על מאפיינים היסטולוגיים המתאימים לדחיית שתל חריפה ושינוים גבוליים הקשורים לתוצאים בלתי רצויים בשתל, למרות תפקוד כלייתי תקין. סמנים בבדיקה בלתי פולשנית שיכולים להעיד על דחייה חריפה ללא ביטוי קליני נחוצים כדי להימנע מהסיכונים והעלויות של ביופסיות חוזרות.
מחקר בחן שינויים היסטולוגיים תת-קליניים ושינויים תפקודיים במושתלי כליה מתוך מחקר GoCAR שבו נבחנו ביופסיות במשך שנתיים של מחקר, ובו זוהו מטופלים עם דחייה תאית גבולית או תת-קלינית של השתל שלושה חודשים לאחר השתלת הכליה.
החוקרים ביצעו בנוסף ריצוף RNA מדם שנאסף מ-88 מטופלים בזמן ביצוע הביופסיה ולאחר שלושה חודשים. החוקרים פיתחו שיטת ריצוף חדשה שמוכוונת לביטוי הגנים הרלוונטים.
מטופלים שחוו דחייה תת-קלינית לאחר שלושה חודשים היו בעלי סיכון מוגבר לדחייה קלינית לאחר 12 ו-24 חודשים, הידרדרות מהירה יותר בתפקוד הכליה וירידה בשרידות השתל.
החוקרים זיהו 17 גנים בדם המטופלים שחזו במדויק דחייה תת-קלינית לאחר שלושה חודשים. הם וידאו את תוצאות הבדיקה בדגימות דם מ-65 מושתלים ממחקר GoCAR ושלושה מאגרי מידע פומביים. עוקבה בלתי תלויה של 110 מושתלי כליה הראתה שבדיקה זו יכולה לזהות מושתלי כליה בסיכון גבוה לדחייה חריפה ולאיבוד שתל עתידי.