כבר שנים רבות שישנו חשש מהנזק הבריאותי האפשרי שחלקיקי פלסטיק זעירים שנכנסים לגוף יכולים לגרום. במחקר חדש, מדענים מהולנד פיתחו שיטה לזיהוי חלקיקי מיקרו-פלסטיק בדם אנושי ומצאו חלקיקים של ארבעה סוגי פלסטיק נפוצים בדגימות דם של 17 מתוך 22 מבוגרים בריאים. המחקר פורסם בתחילת החודש בכתב העת Environment International.
פלסטיק נמצא בכל מקום, ולמרות שתיאורטית ניתן למחזר חלק ניכר ממנו, כמות גדולה של פלסטיק מגיעה למזבלות, או גרוע מכך, לנתיבי מים ומערכות אקולוגיות ימיות. התמונות המטרידות של צבים ודולפינים לכודים בשקיות ניילון או ברשתות דיג מוכרים לנו. אך לפלסטיק יש השפעה פחות גלויה, כחלקיקי פלסטיק זעירים הנוצרים כאשר הפלסטיק מתפרק ובמהלך ייצור מוצרים מסחריים.
מספר מחקרים מצאו עדויות לכך שחלקיקי פלסטיק יכולים לחדור לגוף האדם. גילוי אחד הגיע לאחר שמדענים זיהו תוספים פלסטיים כמו ביספנול Aי(BPA) ופתלטים בשתן אנושי. חוקרים מצאו גם מיקרו-פלסטיק בצואה אנושית. עם זאת, עד כה, אף מחקר שפורסם לא בדק ישירות את ההשפעה של חלקיקי הפלסטיק הזעירים הללו על בריאות האדם.
מיקרו-פלסטיק מוגדר כחלקיק בגודל 5 מ"מ, אך החלקיקים בדרך כלל קטנים מכך ואינם נראים לעין בלתי מזוינת. ישנם שני סוגים של מיקרו-פלסטיק: מיקרו-פלסטיק ראשוני, שמשמש במוצרי קוסמטיקה מסוימים, ומיקרו-פלסטיק משני, שנוצר מפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר.
בעבר, החשש העיקרי ממיקרו-פלסטיק התמקד בהשפעתו על הסביבה הימית, שכן אורגניזמים ימיים רבים, כגון דגים ורכיכות, נמצאו כמכילים מיקרו-פלסטיק. אולם לאור שכיחות המיקרו-פלסטיק באוויר, במים ובשרשרת המזון, סביר שחלקיקים אלה ייכנסו גם לגוף האדם. אולם עד לאחרונה היו קשיים טכניים למדוד הימצאות חלקיקי מיקרו-פלסטיק בגוף האדם.
החוקרים התמקדו בחלקיקים שיכולים להיספג על פני ממברנות בגוף האדם. הם סיננו דם באמצעות סיבי זכוכית (כדי להימנע מזיהום הדגימות) ואספו חלקיקי פלסטיק בגודל של בין 700 ננומטר ל-500,000 ננומטר.
החוקרים חיפשו חמישה סוגי פלסטיק נפוצים: PMMA, המשמש ברפואת שיניים ויישומים רפואיים אחרים; פוליפרופילן (PP) שמשמש באריזות וטקסטיל; פוליסטירן (PS) ממנו עשוי קלקר; פוליאתילן (PE) הפלסטיק הנפוץ ביותר, המשמש, בין היתר, בייצור שקיות סופרמרקט; ופוליאתילן טרפתלט (PET) בשימוש נרחב בטקסטיל ובמיכלי מזון ושתייה.
המדענים גילו שיותר מ-75% מדגימות הדם הכילו מסה ניתנת לכימות של חלקיקי פלסטיק. החוקרים מצאו פלסטיק מסוג PET, שממנו עשויים רוב בקבוקי המשקאות – בדמם של יותר ממחצית מהנבדקים. הם לא זיהו פוליפרופילן (PP) באף אחת מהדגימות. בחלק מהדגימות נמצאו 3 סוגים שונים של פלסטיק.
החוקרים הציעו מספר דרכים אפשריות שבהן הפלסטיק נכנס לזרם הדם – דרך אוויר, מזון, מים, מוצרי טיפוח אישיים כמו משחת שיניים וגלוס לשפתיים, פולימרים דנטליים ושאריות דיו לקעקוע. עם זאת, לא ברור מה קורה למיקרו-פלסטיק ברגע שהוא נכנס לזרם הדם.
מחקרים במבחנה הראו את ההשפעות של מיקרו-פלסטיק על תאים. מחקר שנערך לאחרונה בגרמניה מצא שחלקיקי מיקרו-פלסטיק יכולים לערער את היציבות של ממברנות המקיפות את התאים, דבר העלול לפגוע בתפקוד התאים. מחקר אחר מצא שלמיקרו-פלסטיק היו השפעות רבות על תאים, כולל מוות של תאים.
בשל גודל המדגם (22 אנשים בלבד), החוקרים הדגישו שיש צורך במחקר נוסף, בין היתר כדי לבדוק אם החלקיקים נמצאים רק בפלזמה או שהם מתחברים לסוג מסוים של תאים. הם גם חושבים שסביר מבחינה מדעית שהחלקיקים מועברים דרך זרם הדם לאיברים, אך השפעתם על האיברים עדיין לא ידועה.
