מחקרים

1 מתוך 3 מחלימי קורונה סובלים מבעיות פסיכיאטריות או נוירולוגיות

כשליש מהמחלימים מקורונה מאובחנים עם בעיה נוירולוגית או נפשית במהלך חצי השנה אחרי האבחנה; הפרעות חרדה ומצב רוח היו האבחנות הנפוצות ביותר

לחץ, סטרס, מגיפת הקורונה. אילוסטרציה
לחץ, סטרס, מגיפת הקורונה. אילוסטרציה

כשליש ממטופלי COVID-19 ממשיכים לפתח מצבים נוירולוגיים או פסיכיאטריים ארוכי טווח חודשים לאחר שנדבקו, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry.

לפי המחקר, מצבים נוירולוגיים כמו שבץ מוחי ודמנציה הופיעו בתדירות נמוכה יותר, אך היו שכיחים יותר בקרב אנשים שסבלו מקורונה חמורה. ההשפעה הכוללת של הפרעות אלו, שרבות מהן כרוניות, עשויה להיות משמעותית למערכות הבריאות בשל היקף המגיפה.

מתחילת מגיפת הקורונה עלו חששות שלמחלימים מקורונה יש סיכון מוגבר לסבול מבעיות נוירולוגיות ונפשיות, על סמך ניסיון עבר עם נגיפים דומים, והיו גם עדויות מוקדמות לכך שהמחלה עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית.

בחודש נובמבר 2020, מחקר תצפיתי שנערך באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה, דיווח כי למחלימים מקורונה היה סיכון גבוה יותר לפתח חרדה והפרעות במצב הרוח בשלושת החודשים שלאחר האבחון במחלה.

אותם חוקרים השתמשו בנתונים של יותר מ-236,000 חולים בארה"ב כדי להעריך את הסיכונים להתפתחות מצבים נוירולוגיים ופסיכיאטריים בששת החודשים שלאחר האבחנה בקורונה. המשתתפים במחקר אובחנו כחולים בין ה-20 בינואר ל-13 בדצמבר 2020. כ-34% מהמטופלים אובחנו כסובלים מהפרעות נויורולוגיות או נפשיות במהלך חצי השנה לאחר האבחון.

הפרעות אלו כללו הפרעות חרדה, שימוש לרעה באלכוהול או סמים, נדודי שינה, שטפי דם במוח, שבץ מוחי, ולעיתים נדירות הרבה יותר דמנציה. עבור 13% מאותם חולים, היתה זו הפעם הראשונה שקיבלו אבחנה כזו.

אנשים שחוו תסמיני קורונה חמורים יותר היו בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות פסיכיאטריות או נוירולוגיות. משתתפים שחוו דליריום, שהוא מצב פתאומי של בלבול, או אנצפלופתיה, שהיא מחלה או נזק מוחי, במהלך מחלת הקורונה היו בסיכון הכללי הגבוה ביותר, 62%, לסבול מבעיות נפשיות או נוירולוגיות. בנוסף, נמצא כי בעוד ששכיחותן של הפרעות נוירולוגיות הייתה נמוכה בהרבה מזו של מצבים בבריאות הנפש, הסיכון הזה היה משמעותי במיוחד בקרב אנשים שסבלו מקורונה חמורה.

החוקרים מציינים שלמרות שהסיכון האינדיבידואלי של כל בעיה נמוך יחסית, ההשפעה המצטברת על כלל האוכלוסייה עשויה להיות משמעותית עבור מערכות הבריאות בשל היקף המגיפה, ובשל העובדה שרבות מהבעיות הן כרוניות.

המחקר לא מסביר את הסיבות והמנגנונים להופעת הבעיות האלה, ויש צורך במחקר דחוף לזיהויים כדי לספק מניעה או טיפול. החוקרים משערים שמנגנונים אפשריים הם מתח נפשי שנגרם על ידי המחלה, שהייה ממושכת בבית חולים, או מאפייני המחלה עצמה.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00