מחקר שנערך בשוודיה מצא של-42% מהמשתתפים ללא מחלות לב או תסמינים ידועים היו מצבורי שומן בעורקי הלב שלהם, מצב הנקרא טרשת עורקים. לכ-5% מהמשתתפים הייתה חסימה משמעותית של זרימת הדם באחד או יותר משלושת העורקים הכליליים, בעוד ש-2% סבלו ממחלה קשה.
מחלות לב כליליות הן גורם המוות מספר אחת בארה"ב, וסיבת המוות השנייה בישראל (אחרי סרטן). עיקר התחלואה והתמותה ממחלות לב נגרמת על ידי מחלת לב כלילית, הפוגעת בעורקים המספקים דם לשריר הלב עצמו.
בטרשת עורקים, מצבורי כולסטרול וחומרים אחרים מצטברים כרובד (פלאק) על דפנות העורקים, המספקים דם ללב ולשאר הגוף. פלאקים אלה יכולים לצמצם את העורקים, לעכב או לחסום את זרימת הדם. בסופו של דבר זה יכול להוביל להתקף לב.
הרופאים בודקים בדרך כלל אם יש משקעי פלאק וסידן בעורקים הכליליים באמצעות סוג של בדיקת CT הנקראת סריקת סידן בעורק הכלילי (CAC) אשר תוצאותיה מאפשרות להעריך את הסיכון של האדם ללקות במחלת לב. ציון של 1-10 משמעותו כמות פלאק מינימלית, ומעל 400 – הצטברות פלאק חמורה.
למרות שציוני CAC עוזרים להעריך את הסיכון, הם אינם מזהים את כל סוגי הפלאק, כולל טרשת שלא עברה הסתיידות. הבעייתיות הזו בציוני CAC הובילה את החוקרים מאוניברסיטת גוטנבורג לערוך את מחקר העוקבה שפורסם בכתב העת Circulation. החוקרים ציינו שגורמי הסיכון למחלות לב השתנו. לגורמי הסיכון של עישון וכולסטרול גבוה נוספו ישיבה ממושכת, פעילות גופנית נמוכה ותזונה באיכות נמוכה המובילה להשמנה ולסוכרת.
המחקר השתמש באנגיוגרפיה ממוחשבת של כלי הדם הכליליים (CCTA) בכדי לקבוע את השכיחות, המאפיינים והחומרה של טרשת עורקים אצל אנשים ללא אבחון מחלת לב. החוקרים חיפשו גם מתאמים בין ציוני CCTA ו-CAC. בדיקת האנגיוגרפיה משתמשת בסריקת CT וחומר ניגודי ליצירת תמונות תלת מימדיות של העורקים המספקים דם ללב.
המחקר גייס באופן אקראי 30,154 משתתפים בני 50-64 שנים משישה מקומות בשוודיה בין השנים 2013–2018. המחקר כלל 25,182 משתתפים ללא סימנים למחלת לב כלילית, מתוכם 50.6% היו נשים. המשתתפים עברו בדיקות CCTA והתוצאו חולקו לשלוש קטגוריות של היצרות כלי דם: ללא טרשת עורקים, היצרות של 1%-49%, והיצרות של 50% או יותר. מעל 50% היצרות תגרום לחסימה משמעותית מבחינה קלינית של זרימת הדם.
בדיקת האנגיוגרפיה זיהתה טרשת עורקים אצל 42.1% מהמשתתפים. בסך הכל, ל-5.2% מהמשתתפים הייתה חסימה משמעותית של זרימת הדם באחד או יותר משלושת העורקים הכליליים, ול-8.3% מהמשתתפים היו פלאקים ללא הסתיידות. ל-1.9% מהמשתתפים הייתה מחלה קשה, כלומר היא השפיעה על העורק הראשי השמאלי, על העורק הימני הקדמי היורד או על כל שלושת העורקים הכליליים.
שכיחות טרשת העורקים הייתה כמעט כפולה בקרב גברים מאשר אצל נשים, ואצל נשים הטרשת הופיעה עשר שנים מאוחר יותר מאשר אצל גברים. נמצאה התאמה בין ציוני CAC לעלייה בשכיחות טרשת עורקים שזוהתה על ידי בדיקת האנגיוגרפיה, אך 5.5% מהמשתתפים עם ציון CAC של 0 סבלו מטרשת עורקים, כאשר 0.4% חוו חסימה משמעותית של זרימת הדם.
החוקרים סיכמו שהמחקר אישר את החשד שטרשת עורקים היא מצב נפוץ. מתוך 10 אנשים ללא תסמינים בשנות ה-50 לחייהם, לארבעה תהיה מידה מסוימת של טרשת עורקים. הדבר מעלה התלבטות – האם לבצע בדיקות פולשניות כדי לבדוק הימצאות טרשת ולהתחיל טיפול בסטטינים מוקדם יותר.
