פרופ' קובי סתיו
פרופ' קובי סתיו
מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה, מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא)

תסמונת השלפוחית הרגיזה – תופעה שכיחה ורגישה עם לא מעט פתרונות

אין צורך לחיות באי נוחות בשל בריחת שתן או לכוון את היומיום על פי הזמן הפנוי בהתאם להליכה לשירותים. יש כיום הרבה מה לעשות ודרכים רבות לטפל – רק לבוא ולספר

תסמונת השלפוחית הרגיזה הינה מחלה לכל דבר, שמעבר להשפעתה הפיזית, מובילה כמעט ברוב המקרים לאיכות חיים ירודה כאשר אינה מטופלת. מדובר בתסמונת שכיחה מאוד, עימה מתמודדים כ-17% מהאוכלוסיה, אולם למרות שבעבר התסמונת נתפסה כבעיקר מחלת נשים, היא אינה כזו ולמעשה מהווה את מנת חלקם של גברים ונשים הסובלים ממנה בשכיחות דומה. בנוסף, שכיחותה הולכת ועולה עם הגיל בהדרגה. מעל גיל 75 השכיחות נוסקת ל-33%, כאשר לנקודה זו חשיבות גדולה בהחלטה על הטיפול.

משמעות התסמונת בקרב הסובלים ממנה בעיקרה בדחיפות במתן שתן (אי יכולת להתאפק) ותכיפות רבה (פנייה תדירה ומרובה לשירותים). כאשר הדבר קורה בלילה מספר רב של פעמים, התופעה נקראת "נוקטוריה" והיא שכיחה יחסית בקרב הסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה. תסמין עיקרי נוסף, מעבר לאותן דחיפות ותכיפות), הינו דליפת שתן לא רצונית שממנה סובלים כשליש מהחולים.

הפגיעה באיכות החיים בקרב הסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה היא ניכרת; חולים לעיתים נאלצים להפסיק לבצע פעילות גופנית, להימנע מפעילויות חברתיות ואף לשנות מקצוע. כך לדוגמא, מורה תחליף מקצוע מהחשש לבריחת שתן כשתעמוד מול הכיתה. הפגיעה היא לא רק באדם עצמו, אלא גם בסובבים אותו, כמו גם בבני הזוג והתא המשפחתי המתגורר באותו בית, אשר נאלצים להתמודד עם הפרעות השינה. בני הזוג גם מתמודדים לא אחת עם פגיעה בחיי המין מהפחד לבריחת שתן תוך כדי פעילות מינית.

נוספת על כך היא החרדה להיות במקום ללא נגישות לשירותים. הפחד מלהיקלע לסיטואציות שכאלו, גורמת לרבים להסתגר בבית ולסבול מתופעות נפשיות נוספות, לצד התסמונת הפיזית. עובדה זו למעשה אוששה על ידי מחקרים, כאשר עבודות שבדקו את השפעת התופעה מצאו כי בחלק מהמקרים הפגיעה של התסמונת יותר קשה מחולים הנאלצים להיות מחוברים לדיאליזה, מחקרים אחרים הראו כי מדובר בפגיעה הדומה בעוצמתה למחלות כמו סוכרת ולדיכאון קליני.

בעקבות שכך, אנשים הסובלים מתסמונת זו, נאלצים לא אחת לתכנן את פעילותם, בצורה שמפריעה להם לנהל אורח חיים תקין. למשל, סיבוב רגיל בקניון דורש מהם למפות מראש היכן השירותים בכל קומה. התחושה האופפת אותם היא שחייהם נשלטים ע"י שלפוחית השתן, ולהם אין מה לעשות עם זה. גם העוסקים בעבודה הדורשת ניידות, נאלצים לכוון את לוח הזמנים שלהם על פי אפשרויות ההמצאות בכל רגע נתון לצד תא שירותים.

ולמרות זאת, יש למטופלים כיום את היכולת להתגבר על הקשיים והאתגרים, באמצעות טיפול שכדאי ויהיה מדורג ומושכל. ראשית באופן של שינוי אורחות חיים, כמו הימנעות מקפאין, אלכוהול, סיגריות ומשקאות מוגזים אשר גורמים לגירוי והתכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית. לדוגמא, אדם ששותה 8 כוסות קפה ביום יפחית את המינון וסביר שיחוש שיפור במצבו.

לאחר מכן ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי להתמודדות עם התסמונת, כאשר כיום ישנן מגוון תרופות שמטרתן "להרגיע" את שלפוחית השתן ולהפחית את עוצמת ההתכווצויות שלה. לצד התועלות בטיפול התרופתי, יש צורך בהתאמה של הטיפול גם על פי משתנה הגיל. כך לדוגמא עד לשנים האחרונות, הטיפול התרופתי נשען על תרופות 'אנטיכולינרגיות', שכאמור למעשה מקטינות את ההתכווצויות הבלתי רצויות של שלפוחית השתן ומעלות את יכולת הקיבולת שלה. התוצאה היא מרווחים גדולים יותר בין ההליכות לשירותים. אך לתרופות הללו לא מעט תופעות לוואי, לרבות יובש בפה, טשטוש ראייה, נטייה לעצירות ופוטנציאל לפגיעה קוגניטיבית בגיל המבוגר. בקרב מטופלים מבוגרים הנוטלים מגוון תרופות יש להתחשב בתופעות לוואי מטרידות אלה ולקחת אותן בחשבון כאשר מתחילים את הטיפול התרופתי.

לכך נמצא פתרון בדמות תרופה חדשה שאף הוכנסה לסל התרופות, השייכת למשפחת תרופות אחרת – הבטא 3 אנדרנרגיים, אשר מסייע לשמור על איכות חייהם של הסובלים מהתסמונת מעצם היותו גורם לירידה בלחץ התוך-שלפוחיתי ובהפחתת תדירות ההתכווצויות של השלפוחית. זאת ללא גרימת עצירות או יובש בפה, תופעות שכאמור עלולות לעיתים להיגרם מטיפול תרופתי בתסמונת ויותר מכך, הטיפול מותר לשימוש גם לאנשים הסובלים מבעיות עיכול וגלאוקומה ואינו גורם לאותם שינויים קוגניטיביים בקרב המטופלים המבוגרים.

ואולי עוד לפני הכול, חשוב לדבר על כך. למרות שיש חשש, לא להתבייש, לבוא ולהתריע בפני הרופא על שינויים שמצריכים בדיקה. אין צורך לחיות באי נוחות או לכוון את היומיום על פי הזמן הפנוי בהתאם להליכה לשירותים. יש כיום הרבה מה לעשות ודרכים רבות לטפל – רק לבוא ולספר.

הכותב הוא פרופ' קובי סתיו, מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה, מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא)

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.