קורטיזול הוא הורמון שמופרש על ידי הגוף בתגובה למצבי לחץ. לכן, מדידת רמת הקורטיזול בשיער שימושית מאוד בהערכה של מתח כרוני. עליה רגעית ברמות הקורטיזול מתבטאת בדם, ברוק ובשתן. עם זאת, עליה ברמת הקורטיזול בשיער מעידה על מצב כרוני בו רמת הקורטיזול בגוף גבוהה לאורך זמן.
החוקרים במחקר אספו דגימות שיער של ילדים בגילאי 11, ובאמצעותן העריכו את רמת המתח הכרוני שחוו הילדים. הם הגיעו למסקנה שבעיות התנהגות עיקריות קשורות לרמות גבוהות יותר של קורטיזול בשיער. אנני ארג'י, החוקרת הראשית מעידה על תוצאה ייחודית שהתגלתה במחקר: "ראינו שמתח אימהי קשור לבעיות התנהגות אצל הילדים. זה אומר שמתח שחווה האם יכול להשפיע על רמות הקורטיזול של ילדיה ועל בעיות ההתנהגות שלהם".
החוקרים בחנו אלמנטים שונים הידועים ככאלו שגורמים ללחץ בקרב ילדים. בין היתר נכללו מרחבים ירוקים וכחולים, זיהום אויר ורעש סביבתי. הם הופתעו לגלות שחשיפה גבוהה לרעש סביבתי נמצאה בקשר ישיר לרמות קורטיזול נמוכות בבנים. בבנות לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק.
החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים בעתיד על מנת להעריך גורמים חברתיים, סביבתיים ואינדיבידואליים, שיכולים להשפיע על הילדים בו זמנית, וכמו כן להשפיע על ריכוז הקורטיזול בשיער.
לפי דבריה של החוקרת הראשית במחקר: "אנו מאמינים שרמות קורטיזול בשיער עשויות להיות כלי שימושי להערכת האופן בו חשיפות סביבתיות משפיעות על מתח כרוני. למעשה, אם נדע מה יכול לגרום ללחץ כרוני באוכלוסייה מסוימת נוכל לסייע בבניית מדיניות בריאות שתאפשר למנוע זאת מלכתחילה".
