שנה חלפה מאז מאורעות השביעי באוקטובר, ואותם אירועים טראומתיים הותירו חותם עמוק על הציבור בישראל. האירועים לא רק השפיעו ישירות על אלו שנפגעו פיזית, אלא גם יצרו תחושות חרדה, פחד, חוסר אונים ואובדן בקרב כלל הציבור, שנחשף למראות ולסיפורים דרך התקשורת. ככל שהזמן חלף, רבים מצאו עצמם מתמודדים עם שאלות מורכבות על ההשלכות הרגשיות והנפשיות של האירועים על חייהם.
מהי השפעת הטראומה הקולקטיבית על בריאות הנפש?
ההשפעות של טראומה קולקטיבית אינן נעלמות במהרה. כך למשל, מאמר מפתח בתחום שבוצע כבר ב-2010 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, וכלל סקירה מקיפה של הנושא, הראה כי אירועים טראומתיים ציבוריים משפיעים על בריאות הנפש של יחידים ושל קהילות באופן מתמשך. המחקר הראה כי השפעות אלו עלולות לכלול תחושות של חוסר ביטחון, חרדה ודיכאון, שמאפיינות את התקופה שלאחר טראומה לאומית. עבור חלק מהאנשים, התגובות הנפשיות נותרות אינטנסיביות וכוללות קשיים בשינה, זיכרונות טורדניים או אפילו תסמינים של תסמונת פוסט-טראומטית (הידועה כ-PTSD).
איך החשיפה התקשורתית משפיעה על הגברת החרדה?
חשיפה מתמשכת למדיה המציגה אירועים טראומתיים עלולה להחמיר את החרדה ולגרום לתגובות נפשיות עזות, גם עבור אלו שלא חוו את האירועים עצמם באופן ישיר. כך למשל, מחקר שבוצע ב-2013 על ידי צוות חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה והתנהגות חברתית מאוניברסיטת קליפורניה, ובחן את ההשלכות של אירועי ה-11 בספטמבר ומלחמת עיראק, הראה כי חשיפה לתמונות ולאירועים טראומתיים באמצעי התקשורת עשויה להגביר תסמינים של חרדה ודיכאון. לאור זאת, מומלץ להגביל את החשיפה המוגברת לתקשורת, על מנת לסייע בהפחתת מצבי הלחץ והחרדה לטווח הארוך.
החשיבות בתמיכה קהילתית והצורך בהתערבות מקצועית
שנה לאחר האירועים, ניתן לראות את החשיבות של תמיכה רגשית וקהילתית כדרך התמודדות. המדריך של המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) על התמודדות עם אירועים טראומתיים מציע שיטות שיכולות לעזור לנו, כגון שמירה על שגרה יומית, שיתוף רגשי ותמיכה קהילתית, ופנייה לעזרה מקצועית כשנדרש. במקרים בהם מתפתחת הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), ישנה חשיבות משמעותית לעבור טיפול פסיכולוגי והתערבות מוקדמת להקלת הסימפטומים.
טראומה וחרדה מתמשכת בישראל: השלכות לטווח הארוך
בישראל, שבה החשיפה לאירועים ביטחוניים היא תכופה יחסית, מחקרים הראו כי טראומה קולקטיבית ואובדן של תחושת הביטחון האישי עלולים להוביל להתפתחות מצבי חרדה ודיכאון לאורך זמן. עבור אלו שחוו את האירועים באופן ישיר, התמיכה החברתית והיכולת לשמור על שגרה יציבה הופכות לחשובות במיוחד, והן מספקות כלים להתמודדות עם החרדה המתמשכת וההשלכות הפסיכולוגיות.
אילו כלים להתמודדות נפשית ישנם?
ישנם מספר דרכים להתמודד עם המצב, ביניהם חשוב לציין את הכלים הבאים:
- שיתוף רגשי: מחקרים רבים מצביעים על חשיבות התמיכה החברתית. שיחה עם חברים או בני משפחה עוזרת לפרוק רגשות ולמצוא נחמה.
- תמיכה מקצועית: התייעצות עם מטפלים נפשיים, השתתפות בקבוצות תמיכה, או פנייה לקווי סיוע מספקים כלים חשובים להקלה על התחושות.
- שמירה על שגרה בריאה: שגרה הכוללת פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ושעות שינה מסייעת באיזון הנפש.
- הגבלת החשיפה לתקשורת: מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת לתקשורת המציגה תמונות טראומתיות, על מנת להפחית את התחושות הקשות ולהקל על ההתמודדות.
חשוב לזכור, השנה שחלפה מאז השביעי באוקטובר מאירה את האתגרים הנפשיים העומדים בפני אזרחי ישראל. הבנה של תהליכי האבל והטראומה הקולקטיבית, יחד עם הכרה במקומות שבהם תמיכה נפשית יכולה לעזור, מאפשרת לכולנו להמשיך בתהליך ההחלמה ולהתחזק בשגרה החדשה.
